ימים של פאניקה בהפועל ת"א

הפסד 1-0 קטן בקזחסטן הכניס את האלופה להיסטריה: איזה אסון כלכלי יהיה אם לא נעפיל לצ'מפיונס? כמה שחקנים ישוחררו? איזה קיצוצי שכר יספגו היתר? אבל בואו נהייה הגיוניים לרגע: כמה פעמים בחיים יקבלו מוני הראל ואלי טביב צ'אנס לפגוש יריבה קזחית, למשחק אחד ששווה לפחות 15 מיליון שקל הכנסות, ועוד בבלומפילד...

קזחסטן היא מדינה שהרוויחה את תהילתה בעיקר בזכות "בוראט", סרט המופת של סשה ברון כהן ("The Greatest Country in The World"). מאז יציאתו לאקרנים ב-2006, האסוציאציה הראשונה שקופצת לראש של אנשים כשהם שומעים קזחסטן, היא של מדינה מלאה במדבריות חול עם כפרים פרימיטיביים שבהם מתגוררים אנשים סוטים במיוחד. סביר להניח שבמציאות מדובר במקום קצת יותר נורמלי - אבל בכל הקשור לכדורגל, קזחסטן בלי ספק נמצאת עדיין בימי "בוראט".

קחו לדוגמא את אקטובה - זאת שתנסה להפתיע הערב (ג') את הפועל ת"א בבלומפילד. קבוצת הפאר של קזחסטן, שזכתה ב-4 מתוך 5 האליפויות האחרונות בליגה המקומית, מעולם לא הצליחה לעבור שני שלבים ברציפות במפעל אירופי. היא הופכת לגרועה במיוחד כשהיא עוזבת את משטחי הבוץ שלה, ויוצאת למשחקי חוץ: מתוך שבעה משחקי חוץ באירופה עד היום, הראשון שבהם לא מזמן ב-2006, ניצחה אקטובה רק פעם אחת (קבוצה מאיסלנד), עשתה תיקו אחד (העונה מול אלופת גיאורגיה) והפסידה חמש פעמים (עם ממוצע ספיגה של 4 שערים למשחק).

זאת האימפריה שהכניסה את הפועל ת"א לפאניקה בימים האחרונים.

אותה הפועל שיש לה מאזן כביר במשחקי בית אירופיים בבלומפילד (4 הפסדים מתוך 24 משחקים בעשור החולף), אותה הפועל שרק בעונה הקודמת ניצחה במגרש הזה את המבורג וסלטיק, רועדת מההיא שאף פעם לא עברה שני שלבים באירופה.

מקצועית, הפועל שווה הערב ניצחון בהפרש שערים גבוה. הבעיה שהיא היתה כזאת גם במשחק הראשון בקזחסטן בשבוע שעבר. עד שנכנס אלמנט הפאניקה לתמונה.

***

אצלנו, כידוע, מומחים בלקחת מצבים לקיצוניות. רגע אחרי שהפועל הפסידה את המשחק הראשון בקזחסטן (רק את המשחק הראשון), החלו לעוף תיאוריות כלכליות על הצרה הגדולה שהפועל עומדת בפניה. מבחינה ריאלית יש משהו בדברים: הדחה מוקדמת מאירופה אכן תהווה נזק כלכלי עצום לבעלים, שיצטרכו לעמוד בתקציב של כ-52 מיליון שקל, בעונה שבה ההכנסות הטבעיות יגיעו מקסימום ל-30 מיליון. כך נולד לו "משחק עונה" על כל הקופה, על כל החוזים, על שחרור שחקנים - בשלב שהעונה עוד לא החלה.

הפרסומים האלו כנראה עשו את שלהם. הבעיה מבחינת הפועל היא שהדברים האלו מחלחלים לאלי גוטמן ולשחקנים. אין סיכוי שלא. גם הם יודעים מה עומד על כף המאזניים.

אם נשים לרגע בצד את הכסף הגדול שאמור להיכנס לקבוצה, ואפילו את הבונוסים השמנים שהשחקנים אמורים לקבל, צריך לזכור שיש עוד אלמנט שמשחק לשחקני הקבוצה בראש: עבור חלקם הלא מבוטל, הכסף היה אישיו פחות קריטי בהחלטה להישאר. הם הרי ויתרו על מעבר לאירופה קודם כל כדי לקבל צ'אנס להגיע לליגת האלופות. זו המטרה שנשארה להם אחרי שכבר זכו בדאבל בעונה הקודמת (או חיממו ספסל בספרד, במקרה של בן סהר).

השחקנים אולי יצליחו להתגבר על העצב במידה ותסריט יום הדין יגיע. משהו שאי אפשר להגיד בוודאות על הבעלים של הפועל.

כרגע, לפחות, לא נראה שיש למוני הראל ואלי טביב רצון או יכולת (אחד מהשניים או שילוב של שניהם) להביא את הסכומים הנדרשים מהבית, במקרה שיגיע "האסון". אפשר אולי להסיק את זה מהעובדה שהחוזים של שחקני הרכשן (פרנסמן, רוקי, שבחון וסהר) כלל לא עברו בבקרה התקציבית. עופר אורליצקי, יו"ר הבקרה, טען בשבוע שעבר בכל כלי תקשורת אפשרי כי הפועל תעביר את הערבויות החסרות כנגד הכנסות עתידיות מאירופה, ובמקרה של בעיטה מוקדמת מהיבשת תיאלץ למכור שחקנים כדי לפתוח עם כל הסגל שלה את עונת 2010/11.

בהפועל ידעו מראש שהם ילכו על חבל דק במיוחד בעונה הזאת. כבר לפני משחק העונה בקרית אליעזר אשתקד, כשהאליפות החלה להיראות ריאלית מתמיד, תכננו ראשי הקבוצה לשדרג את החוזים של כל הכוכבים (הצליח להם), לשפץ פה ושם עם רכש חדש (הצליח להם 2), ולהביא את הקבוצה לכסף הגדול של הצ'מפיונס ליג (יצליח להם, אולי).

עניין אחד שהם לא לקחו בחשבון זה את ההשפעה של כל הסיפור הכלכלי על מה שיקרה במגרש. אף אחד הרי לא בנה על הפסד 1-0 בקזחסטן, שידליק פה את כל המדורות.

***

בקבוצה מנסים להרגיע את המצב כדי למנוע אובר-היסטריה. בסוף השבוע אמר אלי טביב "שבכל מקרה, לא תהיה מכירת חיסול של שחקנים". זו אולי אמירה שיכולה להרגיע את האוהדים. אבל הנה משהו שלא ירגיע את השחקנים: גורמים בסביבת המועדון טוענים שבמידה והפועל לא תעבור את הקזחים, יתבקשו השחקנים, כולל הכוכבים המשודרגים, לקצץ בשכרם (הרי בשביל מה העלו להם את המשכורת אם לא בכדי להביא את הפועל גבוה באירופה).

אבל במקום קשקושים בתוך הפועל על מה-יהיה-אם, צריכים בקבוצה לזכור משהו חשוב: העפלה לשלב הבתים של הליגה האירופית תספיק כדי לכסות את הבור התקציבי, או להביא להפסד כספי מינימלי (שאפשר יהיה לעמוד בו, בלי סנקציות לאחר מכן).

מרוב ההיסטריה שנופחה כאן בימים האחרונים, כמעט נשכח שהדחה היום מול אקטובה אפילו לא מסיימת את הסיפור של הפועל באירופה העונה - היא שולחת אותה לשלב הפלייאוף של הליגה האירופית, ועוד כקבוצה מדורגת. משם אפשר לעלות לבתים. מעבר של אקטובה ישלח את הפועל לשלב הפלייאוף של הצ'מפיונס ליג - שממנו צונחים, באופן רך במיוחד, היישר לאותו שלב הבתים של הליגה האירופית.

במילים אחרות, ניצחון היום על אקטובה יבטיח להפועל יותר מ-15 מיליון שקל באופן אוטומטי - סכום התחלתי בלבד שלא כולל בתוכו הכנסות נוספות מהישגים במפעל, מכירת כרטיסים וזכויות השידור של אופ"א. אז נכון, הרווח התפעולי הדמיוני שמבטיחה הצ'מפיונס ליג לא יהיה בסצנריו הזה, אבל שקט כלכלי - יהיה גם יהיה.

בכדורגל אמנם הכל יכול להיות. והאקטובה האלו, הם כנראה קצת יותר טובים מהבוסנים שהפועל פירקה בסיבוב הקודם. אבל בואו נהיה הגיוניים לרגע: הראל וטביב תמיד יתפללו, בכל עונה מעתה ועד עולם, להגיע למצב שבו משחק מול קבוצה קזחית יכול להכניס להם 15 מיליון שקל. זו חתיכת פריבילגיה.