וינשטיין מבהיר: ביצוע פסקי דין נגד המדינה - חובה בסיסית

"ביצוע פסקי דין של בתי המשפט הוא חובה בסיסית המוטלת על המדינה, וקיום פסקי דין שניתנו נגד המדינה מהווה מרכיב חיוני בבניית אמון הציבור בממשלה ובמוסדות המדינה" - כך כותב היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בהנחיה חדשה שפירסם אתמול (א').

הנחיית היועץ, המהווה נוהל מחייב כלפי כל רשויות הציבור, פורסמה בעקבות מכתבה של המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודית קרפ, שפירטה שורה של פסקי דין של בג"ץ שהמדינה נמנעת מליישמם.

במקביל לפרסום ההנחיה שיגר משרד המשפטים מענה מפורט למכתבה של קרפ, ובו נטען כי המדינה איננה מתחמקת מביצוע פסקי דין שניתנו נגדה, אלא שמדובר בביצוע מורכב הכרוך בהיבטים תקציביים, ומכאן העיכוב.

"ביצוע פסקי דין של בית משפט מטיל על המדינה חיוב לבצע פעולה מסוימת", נאמר בהנחייתו של וינשטיין, "בין כסעד זמני ובין כסעד סופי בפסק הדין, הינו חובה המוטלת על המדינה. הציות לפסקי דין הינו חובה המוטלת לא רק על תושבי המדינה אלא בראש ובראשונה על המדינה עצמה - נאה דורש נאה מקיים".

היועץ מדגיש כי לרשות המדינה עומדים כל האמצעים להתמודד עם פסק הדין שניתן נגדה, למשל הגשת ערעור, דיון נוסף ועוד. ואולם, "לאחר שמוצו האפשרויות הקבועות בדין, ביצוע פסק הדין הוא חובה בסיסית".

בקשה להארכה

וינשטיין קובע כי לאחר מתן פסק דין כנגד המדינה, על הפרקליט המייצג את המדינה לדווח ליועץ המשפטי של הרשות או המשרד הרלוונטי על דבר מתן פסק הדין, עוד באותו יום. היועץ המשפטי יעביר את הנחיותיו לביצוע פסק הדין למנכ"ל המשרד או לראש הרשות המינהלית, ויבקש לקבל דיווח על כך שפסק הדין בוצע בתוך זמן סביר.

אם יש נסיבות מוצדקות המונעות את ביצוע פסק הדין, או המצדיקות בקשת הארכת מועד לביצוע פסק הדין, יש להגיש לבית המשפט בקשה כזו. עם זאת, ביצוע פסק דין איננו מונע מרשויות המדינה לפתוח בהליכים לתיקוני חקיקה.

במכתב, שנשלח בשמו של היועץ המשפטי וינשטיין ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לעו"ד קרפ, נטען כי "ממשלת ישראל רואה חשיבות רבה בקיום פסקי הדין של בתי המשפט במדינה, בין אם מדובר בבג"ץ ובין אם בבתי המשפט לעניינים מינהליים, והיא פועלת בהתאם לכך באלפי הליכים שיפוטיים שהיא צד להם".

באשר למקרים שעליהם הצביעה קרפ, טוען משרד המשפטים כי "מדובר בתיקים מורכבים ביותר, בחלקם בעלי משמעות תקציבית של ממש, בחלקם בעלי השלכות על צדדים שלישיים, בחלקם פסקי דין המחייבים קביעה של נהלים חדשים ופעולות מינהליות שונות ומורכבות, שהצריכו בשל מורכבותם הארכות מועד עד למימוש פסקי הדין, ולא משום שהמדינה נתנה יד לביזוים ולא עשתה די למימושם".

פעולות ליישום

משרד המשפטים סיפק גם הסברים לעיכוב בביצוע של פסקי הדין שניתנו נגד המדינה.

* בנוגע לפסק הדין משנת 2006, בנוגע לביטול אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך המקפחים את היישובים הערביים, כי הוחלט להסדיר את הנושא בחקיקה. הכנסת אישרה את הצעת החוק במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2009-2010. במקביל הגיש משרד החינוך לבית המשפט בקשות לדחיית מועד יישום פסק הדין, זאת "בשל הקשיים הרבים בהיערכות לקיום פסק הדין, כולל הצורך בפיטורי מורים ופגיעה ביישובים שנהנו מההסדר".

* פסק הדין בעתירה לפירוק מעקה הבטון שבנתה המדינה בדרום הר חברון ניתן לפני 3.5 שנים וחייב את המדינה לפרק את המעקה בתוך חצי שנה. לדברי המדינה, פסק הדין יושם כבר לפני 3 שנים.

* בפסק הדין בעניין הסדר הכבילה של עובדים זרים למעסיקיהם בישראל, טוען משרד המשפטים כי במסגרת דיון בבקשה לביזיון בית המשפט מתחו השופטים ביקורת על כך שההסדרים החדשים שיזמה המדינה לא יושמו על-ידה, ואולם דחו את הבקשה לביזיון בית משפט.

* באשר לעתירה לפירוק גדר ההפרדה באזור בילעין, טוען משרד המשפטים כי גובש תוואי חדש לגדר, העובר סמוך ליישוב מודיעין-עילית, והעבודות להקמתו מצויות בעיצומן. ההערכה היא כי העבודה תסתיים במהלך 2010, בעלות מוערכת של 30 מיליון שקל.

* בעניין ההפרדה בין בנות אשכנזיות לספרדיות בבית-הספר לבנות בעמנואל, נאמר כי בניגוד לטענות נגד משרד החינוך, הוא פועל ליישום פסק הדין, ובית המשפט הכיר במאמצי המשרד להביא לקיומו במסגרת ההחלטות בהליך ביזיון בית המשפט.

* באשר למיגון בתי-הספר בשדרות, המדינה ביקשה הארכות מועד לשם התארגנות לביצוע המיגון, ובחלק מבתי-הספר העבודות הסתיימו זה כבר.