ארנסט אנד יאנג: הממשלה חייבת להרים את כפפת הקלינטק

המחקר אמנם מדגיש את הפוטנציאל של ישראל בשוק הקלינטק העולמי, אך מסביר כי התעשייה המקומית סובלת מהיעדר מימון מספיק

ישראל נהנית בשנים האחרונות מתדמית של מדינת קלינטק, והציפיות ממנה להפוך למובילה עולמית בתחום הן בהתאם. אבל פוטנציאל לחוד ומציאות לחוד. בפועל, תעשיית הקלינטק המקומית סובלת מהיעדר מימון מספיק למיזמים מבוססי טכנולוגיה ישראלית - הן בשלבי פיתוח המוצר והן בשלבי המעבר לפיתוח מסחרי. חסם מהותי נוסף הוא ביכולת של המיזמים לקבל דריסת רגל במתקנים קיימים לצורך קיום פיילוט, שלב אקוטי בדרך לפריצה.

תחום האנרגיה המתחדשת שולט

ממצאים אלה עולים ממחקר מיוחד שהכינה פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג עבור המשרד להגנת הסביבה, במסגרתו היא בחנה את תעשיית הקלינטק הישראלית ואת החסמים הניצבים בפניה. הממצא המרכזי והמדאיג במחקר, שהגיע לידי "גלובס", הוא שהתמהמהות בקידום יוזמות עסקיות יכולה להפיל את תעשיית הקלינטק המקומית, שכן חלון ההזדמנויות לפיתוחה מוגבל.

בארנסט אנד יאנג מדגישים כי בישראל שמו עד כה דגש בעיקר על אנרגיה נקייה לסוגיה ועל פתרונות מים, אבל פחות על טכנולוגיות סביבה הנוגעות לטיפול באשפה, באוויר ובחומרים. כך, קיימות בישראל 482 חברות קלינטק המתמקדות באנרגיה נקייה, מים וסביבה (קיימות חברות נוספות בתחום החקלאות החכמה, ננוטק ואחרים שאינם נכללים בדו"ח - מ' א') אך רק 89 מהן בתחום הסביבתי.

על-פי המחקר, תחום האנרגיה המתחדשת הוא הגדול בקלינטק הישראלי, כמו גם בעולם כולו, במונחי מספר החברות, היקף ההשקעות והתפתחות החדשנות הטכנולוגית. בישראל יש כיום 225 חברות אנרגיה מתחדשת, ועוד כמה עשרות סטארט-אפים בשלב הרעיון, שטרם הגיעו לפעילות עסקית.

הסקטור הסולארי מרכז את רוב הפעילות, ובארנסט אנד יאנג מעריכים שהמצב יישמר גם בעתיד. לדברי כלכלני החברה, תמרוץ השוק באמצעות תעריפי חשמל מוטבים (Feed In Taarif) יביא לקידום משמעותי של התחום בארץ. את הפוטנציאל הרב של התחום בעתיד מייחסים בחברה גם להתייעלות אנרגטית, אגירת אנרגיה, הפקת חשמל ודלקים מביומסה ונושאי אנרגיה סביבתיים נוספים.

תחום המים הוא השני בגודלו בתעשיית הקלינטק המקומית עם 166 חברות, מה שנובע ממצוקת המים המתמשכת של ישראל, כש-50% מהן עוסקות בטיפול במים ובמי קולחין (ביוב). הדו"ח מצביע על כך שהחברות הפועלות בתחום מתמודדות עם שוקי יעד שמרניים (חברות תשתית) ולכן קצב הטמעת הטכנולוגיות שלהן הוא איטי. בנוסף, תחום המים מושך חלק קטן יחסי מכספי ההון סיכון הישראלי, בגלל אופי הפיתוחים הממושך והעובדה שהם נשענים במידה רבה על שיפורים הנדסיים.

תחום הסביבה הישראלי כולל, כאמור, 89 חברות, רבות מהן חברות הנדסיות וחברות שירותים שפעילות בתחום הסביבתי שנים רבות. המרכיבים העיקריים בתחום הסביבה הישראלי הם טיפול באשפה, ניתור וטיפול באוויר, טיפול בקרקע, מחזור ופיתוח חומרים ידידותיים לסביבה.

ההשקעות נחתכו

כלכלני ארנסט אנד יאנג מציינים כי חלק גדול מחברות הקלינטק שצמחו בתחומי המים והאנרגיה נוצרו כתוצאה מהסיוע הממשלתי, הן במימון מו"פ ושיתוף פעולה עם האקדמיה (בעיקר באמצעות מסלולי המדען הראשי של התמ"ת), והן באמצעות שיווק לשווקים בינלאומיים, בעיקר באמצעות מכון היצוא. בנוסף, תחומי המים והאנרגיה המתחדשת נהנים מיצירת ביקוש מקומי בסיוע ממשלתי. אך תחום הסביבה, מציינים בדו"ח, נשכח מאחור מכיוון שהממשלה לא דאגה לתמרץ אותו והוא זקוק לתגבור.

אחד הנושאים המרכזיים שארנסט אנד יאנג שמו עליו דגש במחקר הוא היקף ההשקעות בתעשיית הקלינטק המקומית. טרם המשבר הכלכלי העולמי נהנה הענף מצמיחה מהירה, כשב-2007 הושקעו 175 מיליון דולר וב-2008 ההיקף צמח ל-330 מיליון דולר (יש לציין שברייטסורס אנרג'י ובטר פלייס ריכזו כמחצית מהסכומים - 115 מיליון דולר ו-200 מיליון דולר בהתאמה, מ' א'). אך בשנה שעברה נחתך סך ההשקעות בקלינטק הישראלי והגיע לפחות מ-100 מיליון דולר.

בפירמת רואי החשבון מדגישים כי למרות העניין שנוצר סביב התעשייה המקומית, חלק לא מבוטל מהחברות סובל ממחסור במימון וכך, מראים הנתונים, פחת גם מספר סבבי הגיוס - מ-61 ב-2008 ל-39 ב-2009.

אין תעדוף של טכנולוגיה מקומית

בארנסט אנד יאנג מגדירים שני שלבים בעייתיים במימון של תעשיית הקלינטק המקומית. השלב הראשון הוא מעבר מהוכחת היתכנות לשלב פיתוח מוצר. חברות בשלב ה- Seedאמנם זוכות לתמיכת תוכנית החממות של משרד התמ"ת ולתמיכת משקיעים פרטיים, אך בשלב ההמשך הן נתקלות במחסור במקורות מימון. אחת הסיבות למחסור הזה נובע מהשוני בין המודל העסקי של חברות קלינטק רבות לבין מודל ההשקעה של קרנות ההון סיכון. חברות קלינטק זקוקות לזמן הבשלה ארוך והן גם פונות לשוקי יעד שמרניים במיוחד. שוני זה מוציא את קרנות ההון סיכון מהתמונה ומצמצם עוד יותר את מקורות המימון הבאים בחשבון.

השלב הבעייתי השני הוא המעבר משלב הפיתוח לשלב הפרויקטים - שלב המכונה, ולא בכדי, עמק המוות (Death Valley). הפיילוטים שבהם אמורים מוצרי הקלינטק להשתלב כרוכים בדרך כלל בהקמת מתקנים יקרים ובתהליך ניסוי יקר - סכומי כסף שלא זמינים לתעשייה הישראלית.

מנגנוני התמיכה בשלב פיתוח המוצר מבוססים בעיקר על מימון מהמדען הראשי של התמ"ת אבל סיוע זה מחייב הצגת מימון משלים של המיזם בסך של יותר מ-50% מהפרויקט המאושר. לפיכך, נדרשים היזמים להשיג סיוע ממשקיעים פרטיים, לעתים בהיקף של 70%-80% מהפרויקט, דבר, שכאמור, קשה להשיג לרוב. בנוסף, בשלב סיום הפיתוח קיים במרבית המקרים צורך לאמת את איכות הביצועים של הטכנולוגיה וגם כאן יש בעיית מימון, כיוון שאין בשלב זה סיוע ממשלתי.

חברות שעברו את שלבי הפיתוח ועברו לשלב המכירות יכולות ליהנות ממספר מסלולי סיוע עיקריים. האחד הוא תעריפי חשמל מוטבים, אבל בארנסט אנד יאנג מציינים כי בולט בהיעדרו מנגנון ברור להעדפה ועידוד של טכנולוגיה וייצור ישראלים. מנגנון נוסף הוא התמיכה הממשלתית בהקמת מפעלים בפריפריה, ומוזכרת גם תוכנית למימון פרויקטים לטיפול באשפה מוניציפאלית במימון קרן ניקיון.

בשורה התחתונה, בארנסט אנד יאנג מזדהים עם תפיסת התדמית של ישראל בעולם כמובילה פוטנציאלית בקלינטק, אבל מכוונים אצבע אל הממשלה כמי שאחראית להביא לכך שהפוטנציאל ימוצה. בגלל האופי הייחודי של פרויקטי קלינטק, שכרוכים במחקרים ממושכים ובניסויים יקרים במסגרת חברות התשתית השמרניות, השוק הפרטי לא יכול להוות מוצא, וסיוע ממשלתי אינו בר חלופה.

כיום בממשלה יש כוחות שבהחלט דוחפים לקידום תעשיית הקלינטק, בהם שרי הסביבה התמ"ת והתשתיות, אבל נדרשת רציפות שאינה תלויה במינוי שר כזה או אחר, ובהתגייסות בסדר גודל שונה מכפי שראינו עד עכשיו. הכדור הירוק, מאותתים בארנסט אנד יאנג, נמצא בידיים של הנבחרים בירושלים.

תמיכה ממשלתית בעולם: 300 מיליארד ד' בעשור הקרוב

כדי לנסות ולדחוף את הרעיונות שהממשלה לא עושה די בשביל לתמוך בקלינטק המקומי, בארנסט אנד יאנג הביאו כדוגמה את ההשפעות הממשלתיות במדינות אחרות בעולם. על-פי המחקר, ב-18 החודשים האחרונים אושרו 300 תקנות וחוקים חדשים ברחבי העולם בתחומי הסביבה, כשהמטרה שלהם היא החמרת הפיקוח על הסביבה ויצירת שוק הולך וגדל לפתרונות קלינטק. יתרה מזאת, בשנה האחרונה הכריזו ממשלות רבות על הקצאת תקציבי עתק לתחום הקלינטק. היקף תוכניות הסיוע הממשלתיות שהוכרזו בעולם מסתכם ב-300 מיליארד דולר למשך 10 השנים הבאות.

לממשלות תפקיד חשוב בדחיפת הקלינטק בעולם, אך בפירמת רואי החשבון מדגישים גם את חשיבותם של ארגונים רב-לאומיים, שהפכו לכוח מניע רב-עוצמה בנושא. מחקר שערכה הפירמה ב-2008 בקרב 150 הארגונים הגדולים בעולם העלה כי 90% מהם השיקו פעילות בתחום שינויי האקלים, 77% הטמיעו פתרונות קלינטק במערכות הפנימיות שלהם ובשרשרת הייצור ו-63% מציעים כיום מוצרים הקשורים בקלינטק. על-פי המחקר, 150 הארגונים מתכננים להשקיע בתחום הקלינטק 276 מיליארד דולר במהלך 10 השנים הבאות.

מחקר נוסף של ארנסט אנד יאנג בקרב 308 מנהלים בכירים בחברות המגלגלות מעל מיליארד דולר בשנה מצא, כי הקלינטק נתפס כמכשיר לחיסכון בעלויות וייעול הפעילות העסקית של החברה. כלומר, החברות לא רק רואות בקלינטק כלי ליצירת שווקים חדשים, אלא גם לייעול עסקיהן.

מחקר אחר שערכה החברה בקרב קרנות הון סיכון תאגידיות ב-2008 העלה כי 41% מהן השקיעו בקלינטק ו-44% הצהירו כי יגדילו השקעותיהן בתחום בחמש השנים הבאות. כדאי לציין כי גם קרנות הון סיכון רגילות משקיעות מכספיהן בקלינטק וב-2009 הקרנות האמריקניות השקיעו 12% מסך ההשקעות הכולל בתחום.