פאניקה בשדות החיטה

מה הקשר בין עליית מחירי הלחם שבפיקוח בישראל היום (ה') בשיעור 3.55% ובין ה"סילובי" - חמסין רוסי שנושב אל שדות החיטה האגדיים של מדינות רוסיה, אוקראינה וקזחסטן, שלוש יצואניות חיטה גדולות, של 15%-20% מצריכת החיטה העולמית?

המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת, צביה דורי, כנראה לא דוברת רוסית (ניחוש שלנו), אבל היא בעניינים. גם לאוזנה הגיעה הידיעה המרעישה, שמחירי החיטה בעולם זינקו בכמעט 50% בחודש האחרון, על רקע גל החום המיוחד הזה ברוסיה. גל החום החריף ביותר במאה השנה האחרונות, שהרשויות עומדות חסרות אונים מולו.

השבוע, ביום שני, נסחרה החיטה בשוק החוזים בשיקאגו בכ-7 דולרים לבושל (כ-35 ליטר), שיא של שנתיים. באירופה מחיר החיטה נסק ליותר מ-200 אירו לטון, כמה שבועות בלבד אחרי שפל של 9 חודשים במחירים. האיום על מחירי הלחם, העוגות, העוגיות וגם הבירה והבשר שלנו (שיבולת שועל ומספוא התייקרו בשיעורים דומים) ממש מוחשי. אלא שגם משבר החיטה הנוכחי נובע, בדומה לרוב המשברים, ממידה מסוימת של פאניקה.

ברית-המועצות הייתה הגורם העיקרי לזינוק הגדול שעבר מחיר החיטה, בשנים 1972-1973. הסובייטים רכשו אז, בחשאי כמעט, שליש מיבול החיטה האמריקני אחרי קציר עלוב שלהם, והצעד הזה עזר להצית את האינפלציה שהגיעה לשיא באמברגו הנפט הערבי.

החשש שרוסיה תגביל את היצוא שלה, ואולי אפילו תעצור אותו כליל כדי לרסן את המחירים בבית, מעורר קניות של פאניקה וספקולציה. מחסור עולמי אמיתי לא צפוי. ארה"ב, עם יבול בכמעט שיא, יכולה בקלות וברווחיות למלא את המחסור (אם כי לא אוסטרליה וארגנטינה, שעונת הקציר שלהן עדיין רחוקה).