המחוזי: "סיווג בנקים וחברות ביטוח בתקנות הארנונה - נטע זר"

השופטת שרה ברוש: "איני מקבלת את הגישה שכל נכס המוחזק ע"י בנק או חברת ביטוח נכון יהיה להטיל עליו ארנונה עפ"י אותו הסיווג. סיווג גורף של נכסים המוחזקים ע"י בנקים וחברות ביטוח עפ"י זהות המחזיק בהם בלבד - אינו סביר"

תעריפי הארנונה שמשלמים בנקים וחברות ביטוח על נכסיהם שונה וגבוהה באופן משמעותי מהארנונה שמשלמים בעלי נכסים רגילים. ברוב הרשויות המקומיות בישראל מדובר בפער של 200%-300%. פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו נמתחה ביקורת על שיעורי הארנונה המוטלים על בנקים וחברות ביטוח, עשוי לסמן שינוי במצב זה.

"סבורה אני כי הסיווג של 'בנקים וחברות ביטוח' בתקנות הארנונה הוא בחזקת 'נטע זר' בין הסיווגים האחרים. ככזה, ראוי בעיני לתת לו פרשנות מצמצמת", כתבה השופטת שרה ברוש, בהחלטה במסגרת ערעור שהגישה כלל חברה לביטוח נגד מינהל הארנונה של עיריית תל-אביב בשאלת סיווגו של נכס השייך לחברה בעיר.

ברוש הוסיפה כי אין להטיל אותו שיעור ארנונה על כל נכס המוחזק בידי בנק או חברת ביטוח אלא לבחון איזה שימוש נעשה בנכס. "בכל הכבוד הראוי, איני מקבלת את הגישה שהובעה בחלק מפסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים, לפיה כל נכס המוחזק על-ידי בנק או חברת ביטוח נכון יהיה להטיל עליו ארנונה על-פי אותו הסיווג. סיווג גורף של נכסים המוחזקים על-ידי בנקים וחברות ביטוח על-פי זהות המחזיק בהם בלבד - אינו סביר", ציינה.

לדברי עו"ד אלכס כץ ממשרד עוה"ד כץ-גבע-איצקוביץ (KGI), המתמחה בארנונה של בנקים וחברות ביטוח, "מדובר בהחלטה חשובה מאוד הפותחת, לראשונה, צוהר לחברות ביטוח ולבנקים לתקוף באופן ישיר את תעריפי הארנונה הגבוהים שהם נדרשים לשלם, על יסוד היותם חריגים ובבחינת 'נטע זר'".

אפליה לרעה

במקרה הנדון שכרה כלל נכס בשטח של 147 מ"ר ברחוב ריב"ל בתל-אביב, וחויבה לפי סיווג ארנונה של "מבטח". כלל עירערה על ההחלטה, בטענה כי המבנה משמש לצורכי אחסנה, ולא מתבצעת בו פעילות ביטוחית כלשהי, ולכן יש לסווגו בסיווג "מחסנים" ולגבות בעבורו ארנונה מופחתת. לטענתה, המבחן הנכון הוא מבחן "מהות השימוש" בנכס.

לדבריה, סיווגו של המבנה תחת סיווג "מבטח", מבלי להביא בחשבון את השימוש שנעשה בנכס, הינו בלתי חוקי ומפלה את כלל לרעה ביחס לנישומים אחרים.

מנגד טענה העירייה כי המבחן הקובע לחיוב הארנונה צריך להיות מבחן "מהות המשתמש".

ועדת הערר, שאת עמדתה קיבל בית המשפט, קבעה כי המבנה משמש לצורך תמיכה לוגיסטית בנכסי כלל, וככזה מהווה חלק אינטגרלי במערך האורגני של העסק ומחייב תשלום ארנונה של מבטח.