רכבת קלה ת"א: בוטל ההסכם; המו"מ נמשך

המדינה הודיעה ל-MTS על ביטול ההסכם אך הקציבה לה 12 יום לקבל את הצעתה הסופית

המשא ומתן בן שלוש השנים עם זכיינית הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב נכנס אתמול לשלב המכריע, לאחר שהוועדה הממונה על פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הודיעה ל-MTS על ביטול הסכם הזיכיון שנחתם עמה במאי 2007. במקביל לביטול ההסכם העבירה המדינה ל-MTS הצעה נגדית המבטאת את עמדתה בנוגע לסוגיות שנותרו במחלוקת והקציבה לזכיינית 12 יום לקבל את ההצעה. אם הצעת המדינה תתקבל, ייחתם בין הצדדים הסכם זיכיון חדש.

כתוצאה מביטול ההסכם אתמול יחולטו בתוך 30 יום הערבויות שהפקידה MTS, בגובה 120 מיליון שקל. החלטת הוועדה באה לאחר פגישה שנערכה ביום חמישי האחרון בין החשב הכללי באוצר שוקי אורן לנציגי MTS ובהם מנכ"ל אפריקה ישראל איזי כהן והממונה על הפרויקט בסימנס מוסלום יאקיסן. במהלך הפגישה הוגשה לאורן הצעתה הסופית של הזכיינית, שנדחתה על ידי האוצר. במקביל נערכים שני הצדדים להגשת תביעות משפטיות לפיצויי עתק במקרה שהמגעים ייכשלו.

הודעת המדינה באה בתום הסבב האחרון של הדיונים שנערך במלון קרלטון בתל אביב בין נציגי החשב הכללי באוצר, משרד התחבורה ונת"ע לנציגי הזכיינית והבנקים הזרים. MTS מוחזקת בחלקים שווים על ידי אפריקה ישראל, סימנס, אגד, CCECC הסינית וסוארס דה קוסטה הפורטוגלית. גורמים בוועדה הממונה המלווה את הפרויקט ציינו כי נציגי הזכיינית והבנקים הגישו הצעות מגובשות ורציניות לסיום המחלוקות סביב הסכם הזיכיון.

פריסת המימון הבנקאי

ואולם ל"גלובס" נודע כי סלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים הוא בנושא אופן פריסת המימון הבנקאי לפרויקט. תשעת הבנקים הזרים שאמורים ללוות את הפרויקט מבקשים להקדים ככל הניתן את תשלומי מענק ההקמה של המדינה, שהיקפו כ-7 מיליארד שקל. הקדמת המענק תאפשר לזכיינית להקטין את תקרת האשראי שלה מהבנקים במאות מיליוני שקלים. על פי הסכם הזיכיון ישולם המענק בכ-65 אבני דרך שבהן מקבלת הזכיינית תשלומים תמורת עמידה ביעדי ביצוע. דרישתה המקורית של הזכיינית הייתה להגדיל את מספרן הכולל של אבני הדרך ל-150, אלא שהמדינה ניאותה להגדיל את מספרן ל-80-90 בלבד. במקביל נותרו במחלוקת סוגיות הקשורות בלוחות הזמנים לסיום הסגירה הפיננסית ולביצוע הפרויקט. בין השאר מבקשת MTS להאריך את משך ההקמה של הפרויקט בחצי שנה ל-5.5 שנים. המדינה מוכנה עקרונית לשינויים בלוחות הזמנים אך דורשת מהזכיינית לממן את עלותם הכספית. לעומת זאת, המדינה דחתה על הסף את דרישת הזכיינית כי תשתתף בעלויות פינוי המים מהפרויקט, בנימוק שמדובר באחריות הזכיין.