"גלובס" חושף: קמפיין ההכפשה של איל ארד וליאור חורב בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח

תצהיר שהגיע לידי "גלובס" חושף כי משרד ארד תקשורת שבבעלות איל ארד, עמד מאחורי המיילים המכפישים שנשלחו נגד רו"ח עופר מנירב בזמן קמפיין הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון בישראל, שהתקיימו בספטמבר 2009. ארד תקשורת, כך לפי התצהיר, שכרה את שירותיה של חברה להפצת מיילים המחזיקה בשרת בארצות הברית, כנראה במטרה להסוות את העובדה שהמשרד עומד מאחורי המיילים, וחברת ההפצה אף התבקשה להכחיש את הקשר.

בתצהיר, שנחתם לפני כחודש וחצי, מגלה עפר האפרתי, הבעלים והמנהל של חברת אימייליון, העוסקת במשלוח הודעות מייל עבור צדדים שלישיים, כי משרד ארד תקשורת, שייצג את המטה של רו"ח יגאל גוזמן המנוח בבחירות לנשיאות לשכת רו"ח, שכר את שירותי החברה בסוף חודש יולי 2009 והיא התבקשה לשלוח לרשימת תפוצה של רואי חשבון שסופקה לה על ידי ארד אימיילים פוגעניים המכפישים את המתמודד האחר לנשיאות, רו"ח עופר מנירב. האפרתי ציין במפורש בתצהיר כי ארד היו מודעים לעובדה כי משלוח האימיילים מבוצע משטח ארצות הברית וכי הדבר צוין בהסכם שכירת השרת מאימייליון.

קופמן תחילה

באותן בחירות ללשכה התמודדו תחילה גוזמן ורו"ח דורון קופמן, המזוהה עם מנירב, שבעצמו כיהן לאורך שנים כנשיא הלשכה. במסגרת ההתמודדות, שכר גוזמן את שירותי ארד תקשורת, ומנכ"ל המשרד, ליאור חורב, מונה למנהל הקמפיין. עם פתיחת המרוץ ללשכה, החלו להישלח לרואי החשבון בישראל שורה של הודעות דואר אלקטרוניות אנונימיות. הראשונה שבהן נשלחה ב-12 באוגוסט 2009, תחת הכותרת "דורון קופמן יואשם בעבירות מס". בעקבות הודעה זו החליט קופמן לפרוש מההתמודדות, ומנירב נרשם להתמודד במקומו מול גוזמן.

בהמשך, עד הבחירות עצמן, נשלחו מכתובות דואר אלקטרוניות אנונימיות הודעות שונות המבקשות לערער על ניקיון כפיו של מנירב. ההודעות נשאו כותרות כמו "מנירב משקר לנו בפרצוף", "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכן "השופטים כבר לא מאמינים למנירב, למה שאתה תאמין לו?". בתוכן ההודעות נטען כי מנירב, שכיהן כנשיא הלשכה במשך 6 שנים וחצי, חשוד בעבירות הקשורות למיסוי, ניהול ספרים, רישומים כפולים וסעיפים נוספים. עוד נטען, כי הטענות מצויות בהליך בוררות וכי הוצא צו איסור פרסום בפרשה, לבקשתו של מנירב.

מנירב מחה על הפרסום ודרש בעימות פתוח לחברי הלשכה שערך העיתון "כלכליסט" לחשוף את מקור הודעות הדואר האלקטרוני ולזמן אותו ואת עמיתו גוזמן להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח מי עומד מאחורי ההכפשות. לאותו עימות, מספר מנירב, הגיע גוזמן מלווה ביועצו ליאור חורב, שאף קם ממקומו במהלכו וצעק לעבר מנירב כי עליו "להסיר את צו איסור הפרסום", אשר עצם קיומו הוכחש על ידי מנירב.

מנירב הפסיד לבסוף במערכת הבחירות לנשיאות הלשכה. גוזמן נבחר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו הפתאומית לפני כמה חודשים. בפברואר השנה, הגיש מנירב באמצעות עורך דינו, סביר רבין, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת אימייליון והאפרתי ודרש כי תחשוף זהות הלקוח שהזמין את שירותי הדיוור.

אימייליון מתנצלת

באפריל האחרון התקיים דיון בתביעתו של מנירב בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ובו הציעה לצדדים להגיע לפשרה. האפרתי, שחשש לחשוף עצמו לתביעת דיבה באופן אישי, החליט לשתף פעולה והגיע לפשרה עם מנירב, שבמסגרתה חשף מרצונו את הלקוח שהזמין את שירותיו וכן פרסם התנצלות בגין הפגיעה בשמו הטוב.

בחודש מאי שלחה אימייליון, בהתאם לסיכום, מכתב התנצלות לכל רשימת התפוצה המקורית של רואי החשבון. במכתב נאמר בין היתר: "בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009... נשלחו אליכם באמצעות מערכות הדיוור האלקטרוני שלנו מיילים פוגעניים, אשר יש בהם חשד ללשון הרע והוצאת דיבה נגד רו"ח עופר מנירב. משלוח המיילים נעשה עפ"י הזמנה של ארד תקשורת, ששכרו את שירותי הדיוור של חברתנו ואשר היו אלו שניסחו את המיילים הנ"ל ומסרו לנו את רשימות התפוצה של רואי החשבון שאליהם הופצו המיילים".

לתצהיר שעליו חתם האפרתי צורפו העתקי החשבוניות שהוצאו לארד תקשורת עבור שכירת שירותי החברה וכן שורה ארוכה של התכתבויות בין אימייליון לשניים מעובדי ארד תקשורת - עו"ד לירן אלרם, מנהל מחלקת גופים ציבוריים וניהול משברים, ועובד נוסף בשם מתן סלע, שהיה אחראי על ניסוח ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה. הקמפיין הווירטואלי כלל שילוח של עשרות אלפי הודעות ועל פי התצהיר, קיבלה עבורם אימייליון סכום כולל של כ-5,000 שקל.

ארד תקשורת מכחישה

אבל הסוגיה המעניינת ביותר בפרשה היא ניסיון ההסתתרות וההכשה מצד משרדו של אייל ארד. עם פנייתו של עו"ד רבין לחברת אימייליון בדרישה לחשוף את מזמין השירות, פנה האפרתי, בחודש אוקטובר, לעו"ד אלרם בבקשה להתייחסותו המיידית. בהתכתבות שהגיעה במלואה לידי "גלובס" עולה כי האפרתי כתב לאלרם: "נראה לי שאהיה חייב במוקדם או במאוחר לגלות מי הזמין את זה, אנא נסח לי מכתב תשובה. אני צריך כבר לענות לו".

התשובה שהתקבלה ממשרדו של ארד, על גבי נייר לוגו מסודר, הורתה לחברת אימייליון שלא לענות לעורך הדין. כותב עו"ד אלרם: "אנא אל תענה עדיין למכתב שקיבלתם. אני מתאם עם הלקוח (מטה הבחירות של יגאל גוזמן) תשובה כוללת על כל הנושא הזה. ייקח מספר ימים ואעביר לך תשובה מסודרת". אלרם מוסיף ומעדכן את האפרתי: "בכל מקרה - אל חשש, זה בטיפול - הוא שולח מכתבים עכשיו לכל העולם ואשתו לאור ההפסד שלו בבחירות". בסוף המייל פונה אלרם בשאלה להאפרתי: "שאלתי היא כזו: האם אתם אכן מחויבים לחשוף מי הלקוח? האם לא עומדת לכם הגנה שהמיילים נשלחו משרת בחו"ל ולכן אין לו סמכות על כך?"

אפרתי, שחשש כנראה לפגיעה משפטית, כתב למשרדו של ארד: "אני לא משפטן, לכן איני יודע אם אני יכול להסתיר את המידע. המיילים נשלחו מחו"ל, אך אימייליון בע"מ היא חברה ישראלית - אולי כדאי לברר. בינתיים מחכה למכתב..."

עפ"י תצהירו של האפרתי, במשך כחודש וחצי התעלמו ארד תקשורת מפניותיו. בדצמבר פנה פעם נוספת ודרש מענה. בעקבות כך, העביר לו אלרם את נוסח התגובה לאימייליון ועל פיו מתבקשת החברה לכתוב למנירב: "טענותיך המועלות במכתב כנגד חברתי מוכחשות מכל וכול; חבל שאתה ומרשך בוחרים לנהל את מלחמותיכם כנגד לשכת רו"ח על גבם של עסקים תמימים ומהלכים עליהם אימים". אפרתי, מצדו, ענה: "אבל בכל מערכת ובכל מודעה מופיע לינק אל אימיייליון - אני לא יכול להכחיש שהמייל נשלח מהמערכת שלנו". בתגובה, ביקשו בארד תקשורת למתן את התגובה ולהכחיש שהמייל שנשלח הוא בבחינת הוצאת דיבה.

האפרתי מצהיר כי "נוסח המכתב לא נראה לו", ועל כן לא שלח את התשובה האמורה לעו"ד רבין, עד אשר נאלץ לבסוף בשל התביעה המשפטית בנושא לחשוף את מזמין שילוח הודעות הדואר האלקטרוני בהסכם הפשרה.

ממשרד ארד תקשורת נמסר בתגובה: "משרדנו ייצג את רו"ח יגאל גוזמן ז"ל בבחירות ללשכת רו"ח שהתקיימו לפני כשנה ואין לנו שום כוונה להימנות עם מכפישי זיכרו. אנו בזים לניסיון להכפיש את המשרד בהזדמנות הנוכחית".

 איל ארד