הגיע זמן ההסברים מאנדריי דהן

הבריחה ההמונית ממניית קומברס בסוף השבוע מלמדת שלמשקיעים באמת כבר נמאס

"עמיתים יקרים, אני רוצה לחלוק אתכם עדכון לגבי העסקים, הפעילות, התוכניות והצפי שלנו לקראת החצי השני של 2010". כך פתח ביום שישי אנדריי דהן, מנכ"ל קומברס, את המכתב לעובדי החברה, בו בישרה להם קומברס על המצב הבעייתי אליו נקלעה והקיצוצים שבדרך.

לכאורה, הפתיח הזה מבטיח גדולות ונצורות. הנה, אתם אומרים לעצמכם בוודאי, הנהלה שדנה בפתיחות באתגרים ובקשיים שעומדים מול החברה. הנה הנהלה שמבינה כי שיתוף העובדים והמשקיעים, הוא כורח כדי להתמודד עם המציאות המכבידה.

אולם, כל מי שעוקב אחרי קומברס בשנים האחרונות, יודע שאין דבר רחוק מכך. דהן, שמנהל את החברה כשליט יחיד, לא באמת מתכוון לשתף את העובדים בתלאות היומיום. הם כידוע ערים היטב למצב, לנוכח גלי הפיטורים המתרגשים על ראשיהם אחת לכמה חודשים.

ומה לגבי המשקיעים? מצבם לא יותר טוב. האנליסטים שמסקרים את החברה וללא ספק הופתעו מהבשורה בשישי האחרון, יכולים רק לחלום על שיחה עם דהאן או סמנכ"ל הכספים שלו. הללו נעצרים אצל מנהל קשרי המשקיעים, פול בייקר.

קומברס בראשותו של דהן, לא מתכוונת לשתף עובדים, משקיעים, אנליסטים, עיתונאים ואולי אף לקוחות במה שקורה מאחורי הקלעים אצלה. זה עוד התקבל על הדעת כשהחברה עמדה בציפיות, מעורפלות ככל שיהיו, אך הבריחה ההמונית מהמניה ביום שישי מעידה כי לפחות המשקיעים הפסיקו לקבל את הגישה הזו.

עסקיה של קומברס בתחומי הטלקום אינם יציבים כפי שהיו פעם. באקלים הכלכלי של היום, ספקיות שירותי הטלקום מנסות לצמצם הוצאות על תשתיות וזה ניכר בביצועיה של החברה במחצית הראשונה של השנה. אבל מה הלאה? האם יכולה קומברס לחזור ולצמוח, או שעסקיה המסורתיים של החברה נמצאים במגמה של בירידה מתמדת?

למה חיכו עד עכשיו?

האם קופת המזומנים המצטמקת מקשה על המשך פעילות בסדר הגודל שיש לחברה כיום, או שהיא אף תמנע ממנה לייצר מנועי צמיחה חדשים, שאולי דרושים מהר יותר ממה שנדמה? ומעבר לכך, מדוע חיכתה ההנהלה עם התווית תוכנית מימוש הנכסים שלה עד עכשיו? האם הבנקאים מגולדמן זקס לא יכלו לספק "אופציות אסטרטגיות" לפני שנה, נניח?

היינו שמחים לענות על כל השאלות הללו ועל רבות אחרות, שמרחפות מעל החברה, אבל אין לנו תשובות. בחברה כמו קומברס, שבה סימני השאלה הרבים הם המאפיין הברור היחיד, יש להנהלה תפקיד נוסף מעבר לניהול השוטף: לספק תשובות, אמינות, וליצור הרגשה שיש מי שיודע לאן לקחת את הספינה. ייתכן שדהן וההנהלה אכן יודעים לעשות זאת, אבל ביום שישי הוצבה בפניהם מראה שמסמנת בדיוק את ההיפך. השוק אמר את דברו.