בג"ץ: ילדי העובדים הזרים יקבלו את הזמן הדרוש להסדרת מעמדם

עם זאת, בג"ץ דחה את העתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם, שדרשו לחייב את משרד הפנים להאריך ל-90 יום את פרק הזמן שניתן לילדי העובדים הזרים להסדיר את מעמדם בארץ

בג"ץ דחה היום (ג') עתירה של מספר ארגוני זכויות אדם, שדרשו לחייב את משרד הפנים להאריך ל-90 יום את פרק הזמן שניתן לילדי העובדים הזרים להסדיר את מעמדם בארץ - זאת לעומת 21 ימים כפי שקבע המשרד.

למרות זאת, שופטי בג"ץ בראשות דורית ביניש קבעו כי כל אותם ילדים שעומדים לכאורה בקריטריונים לקבלת מעמד של תושב, אולם לאחר שהחלו בהליך ההסדרה מול משרד הפנים הבחינו כי חסרים להם מסמכים מהותיים כדי להוכיח שהם זכאים למעמד - יזכו לפרק זמן נוסף.

השופטים לא הגדירו במדויק מהו פרק הזמן הנוסף, אולם ציינו כי יהיה זה פרק הזמן הדרוש לקבלת אותו מסמך. למשל, אם חסר לילד או למשפחתו דרכון, ובשגרירות מסרו כי חידוש דרכון דורש משך של 3 חודשים - הם יזכו לארכה של 3 חודשים עד להוצאת הדרכון.

במשרד הפנים, לעומת זאת, דרשו להגביל את פרק הזמן הנוסף לצורך השלמת מסמכים ל-21 יום נוספים בלבד ולא יותר.

שופטי בג"ץ קבעו עוד כי אם יימצא כי משפחות מסוימות אפילו לא התחילו להסדיר את מעמדם בתוך 21 יום בשל מה שכינו "סיבות אובייקטיביות" - תינתן להם תקופה נוספת של 21 יום להסדרת מעמדם.

בעמותת "רופאים לזכויות אדם", אחת העותרות, עקצו היום את אנשי משרד הפנים: "יש יותר ביורוקרטים מיותרים במשרד הפנים מאשר ילדי מהגרי עבודה המבקשים מעמד בישראל. אנו מברכים על כך שבית המשפט בחר להצר במעט את צעדיו של משרד הפנים, אשר ביקש לחסום את דרכם של הילדים לקבלת מעמד. נמשיך לפעול על מנת שאף ילד לא יגורש מישראל".

גם במוקד הסיוע לעובדים זרים ובארגונים הנוספים שעתרו לבג"ץ בירכו היום על ההחלטה.

כזכור, הממשלה אימצה את מסקנות הוועדה הבינמשרדית לשאלת מעמדם של ילדי העובדים הזרים, וקבעה כי 800 מתוך 1,200 ילדי הזרים ומשפחותיהם שעמדו בפני גירוש, יישארו בארץ - זאת כל זמן שהם מעל גיל 5, דוברי עברית ולומדים באחד ממוסדות הלימוד המוכרים.