כבוד למגזר: נדים עבוד וחוסאם חוסיין זכו בחידון המשפט הישראלי

לעבוד וחוסיין, סטודנטים מצטיינים מהמכללה האקדמית נתניה, יש שאיפות אישיות שמכוונות הכי גבוה שאפשר - בשפיטה בעליון, בתפקיד היועמ"ש ואפילו בראשות הממשלה

בחור צעיר ומלומד התלונן כי איש אינו מעריך אותו. החליט הבחור להתייעץ עם פסיכולוג כדי למצוא מזור למצוקתו. שמע אותו הפסיכולוג ואמר לו: "אהיה מוכן לעזור לך אם תעזור לי אתה קודם; קח את הטבעת הזו שעל אצבעי, לך לשוק ומכור אותה בלא פחות ממטבע זהב אחד".

הלך הבחור לשוק והציע את הטבעת למכירה. אלא שאיש לא הסכים לקנות אותה תמורת מטבע זהב. חזר הבחור מיואש אל הפסיכולוג וסיפר לו על הכישלון. טפח הפסיכולוג על כתפו, וביקש כי הפעם ייקח את הטבעת לצורף מומחה כדי שיעריך את שוויה. בדק הצורף את הטבעת היטב, ובישר לצעיר כי שוויה מאה מטבעות זהב.

חזר הבחור צוהל ושמח אל הפסיכולוג, שהניד בראשו ואמר לו: "כמו הטבעת כך גם אתה, אל תצפה שכולם יעריכו אותך, מי שבאמת מבין כבר יידע מה אתה שווה".

את המשל הזה מספר סטודנט מצטיין למשפטים מהמכללה האקדמית נתניה, נדים עבוד, כדי לתאר את תחושותיו כשבישר לו יהודה וינשטיין, כיום היועץ המשפטי לממשלה, כי החליט לקבלו לעבודה כטרום-מתמחה במשרדו.

"כל החיים רציתי שיאהבו אותי. היום אני חושב שזה ממש לא חשוב שכולם יאהבו אותי, אלא חשוב שמי שמבין יאהב אותי. עובדה, שכשהגעתי למשרד של עו"ד וינשטיין הוא ידע להעריך אותי ופתח לי את כל הדלתות שבעולם", מתאר עבוד את תחושותיו ואת הנמשל האישי שלו למשל הטבעת.

עבוד (23) הוא סטודנט בולט. יחד עם חברו ללימודים, חוסאם חוסיין (24), זכה באחרונה במקום הראשון בחידון המשפט הישראלי השנתי, שנערך בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מכל הפקולטות למשפטים בארץ.

לדברי עבוד וחוסיין, הם למדו חודש שלם לתחרות. "למדנו והקדשנו 13-14 שעות לימוד בכל יום עד שהגענו מוכנים לתחרות, שעסקה השנה בנושא 'זכויות אדם בישראל'.

"חבר השופטים בה כלל, בין היתר, את השופט העליון בדימוס, מישאל חשין, ואת עו"ד אביגדור פלדמן. התחרות היתה בנויה משני שלבים, ועלינו לגמר ביחד עם נציגי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה והמכללה הבין-תחומית. לפני השאלה האחרונה היינו ממוקמים במקום השלישי, אך אז הגיעה השאלה המסכמת, שבה נשאלנו על פסק הדין של בית המשפט העליון בנוגע לכביש 443 (שבו בג"ץ קיבל עתירה להתיר לפלסטינים נסיעה בכביש. ח' מ'), ועקפנו את המתחרים".

שנה קודם לכן נבחרו עבוד וחוסיין מבין מאות סטודנטים, להתמודד מול מרצי הפקולטה במשפט מבוים שנערך במכללה. השניים גם נמנים עם כיתת המצטיינים של הפקולטה, שבימי שישי נפגשת עם עורכי דין בכירים ומנתחת עימם סוגיות נבחרות, שעולות מחוץ לחומר הלימודים הרגיל.

יתר על כן, עבוד וחוסין מדורגים במקומות הראשון והשני מבחינת הישגים אקדמיים בפקולטה למשפטים, והם בעלי תארים של מצטייני דיקן ומצטייני נשיא. הם גרים יחד בדירה שכורה בשכונת יוספטל בנתניה, ואהדו במונדיאל את נבחרת ברזיל (שהודחה מהטורניר בשלב מוקדם).

מעריץ את וינשטיין

אבל חוץ מזה הם מאוד שונים באופיים. עבוד שקט ורציני, וחוסיין סוער וקולני. חוסיין: "אני כזה מילדות, לא סותם את הפה, ולכן כולם תמיד ידעו שאהיה עורך דין. כך תייגה אותי החברה. בילדותי לא התייחסתי לזה ברצינות, אבל כשגדלתי הבנתי שזה דבר עצום להיות עורך דין, ואני הולך למנף את זה כדי לעשות דברים גדולים, לעשות שינוי. החלום שלי הוא להיות יום אחד היועץ המשפטי לממשלה או שופט בבית המשפט העליון".

החלום של עבוד גדול אפילו יותר. "להיות ראש הממשלה הערבי הראשון בישראל".

עבוד הוא ערבי נוצרי משפרעם. אביו רוקח, ואימו מנהלת לקוחות בבנק. כשסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון הקתולי פנה ללימודי משפטים, מתוך אמונה שמדובר בדרך חיים.

"תחום המשפט הוא אפור, אין בו שחור ולבן", אומר עבוד. "גם בחיים אף פעם לא ראיתי את הדברים בשחור-לבן. מחטיבת הביניים ידעתי שאהיה עורך דין. אני רוצה לגרום לשינוי ולא רק אצל הערבים, אלא אצל כולם; שהציבור יחזור להאמין במערכת הציבורית.

"בעבודתי אצל עו"ד וינשטיין למדתי שההצלחה דורשת שני ערכים חשובים: יסודיות וצניעות. וינשטיין הוא האדם הכי צנוע שפגשתי בחיים. בכל סוגיה וסוגיה שעלתה במשרד הוא פנה אליי והתעניין לשמוע מה דעתי, למרות שהייתי בסך-הכול טרום-מתמחה בשנה השנייה ללימודיי".

עבוד, שמתגעגע לעבודה במשרד הפרטי של וינשטיין, אינו מסתיר את הערצתו ליועץ המשפטי לממשלה, ומרבה לצטט אותו במהלך השיחה. "היום כולם חושבים שהכול מושחת. בעיניי, זה לא המצב אלא החריג. בציבוריות הישראלית החריג הזה קם על יוצרו. כמו שאמר היועץ המשפטי לממשלה: 'צריך לטפל בשחיתות ביד ברזל, אבל לא לברוא אותה יש מאין'".

חוסיין הוא ערבי מוסלמי מכפר שעב בגליל. אביו עובד כיועץ ארגוני לשלטון מקומי, ואימו אחות אחראית בטיפת חלב בכפר. "בתיכון למדתי במכללה פרטית באעבלין, ומכיתה א' הייתי מצטיין. כשסיימתי תיכון התקבלתי לעבודה במוקד שירות לקוחות של קופת-חולים לאומית, ואחרי שנה, בגיל 19, כבר הייתי אחראי משמרת, ואני עובד שם עד היום. העבודה שם שינתה אותי, כי התחברתי למקום שמטפל באנשים ובבריאות שלהם, ויצאתי מהכפר".

את ההתמחות יעשה חוסיין במשרד עורכי הדין סלומון ליפשיץ בחיפה, המשרד הגדול ביותר בצפון הארץ ואחד הבולטים במדינה.

מרגישים מופלים

סיפורם של עבוד וחוסיין נראה טוב מכדי להיות אמיתי בעיקר אצל בני מיעוטים. הכול אצלם נראה מושלם: הלימודים, הציונים, המשפחה, המכללה, המדינה. רק לאחר שהם נשאלים איך זה ללמוד בין יהודים ואם אף פעם לא הרגישו מקופחים או מופלים, הם מספרים כי כשעברו לגור בנתניה לפני 3 שנים, לדיירי הבניין היהודים לא התאים שערבים יגורו בשכנות אליהם.

"בשבועות הראשונים התנכלו לנו מאוד. יום אחר יום שברו לנו את המנעול של הדלת, או סתמו אותו עם חתיכות עץ כדי שלא נוכל להיכנס לדירה ונעזוב את העיר", הם מספרים. "אבל היום, אחרי שהכירו אותנו, אנחנו חברים של אותם אנשים ששברו לנו את הבריח של הדלת. אנחנו יושבים וצוחקים איתם ומוזמנים לשמחות שלהם. לא מזמן היינו בברית עם אותם אנשים שניסו לגרש אותנו מהשכונה".

* ואיך הרגשתם כשזה קרה?

עבוד: "כל הזמן שואלים אותי, בכל מקום ובכל שיחה, אם אני מרגיש מופלה או מקופח. בעבר חששתי אם להגיד 'כן' ולצאת מקטר - או להגיד 'לא' ולצאת משקר. היום אני כבר לא חושש מהשאלה הזו ויכול להגיד שכערבי אני מרגיש מופלה בישראל, אבל גם כשביקרתי במצרים הרגשתי מופלה בשל היותי אזרח ישראלי, וכשביקרתי בירדן הרגשתי מופלה בשל היותי נוצרי. זה רק מדרבן אותי ונותן לי דחיפה לתפוס את המושכות ולהעז, להתקדם ולהגיע. יש שתי דרכים להתמודד עם אפליה. הראשונה, לקטר ולהתלונן; והשנייה, להציב מטרה ולדהור לעברה בלי להביט לצדדים. אני בחרתי בדרך השנייה והבנתי שהיא הדרך היחידה".

חוסיין: "אני מאוד כועס על הציבור בישראל, הן הערבי והן היהודי, שכל הזמן מקצין את עמדותיו במקום לנסות לגשר. גם כשנכנסנו למכללה כל הזמן שמענו מהכיתה שלנו הערות גזעניות. למשל, באחד השיעורים אמר סטודנט שצריך לשלול מערבים את זכות הבחירה".

עם זאת, לחוסיין ולעבוד יש גם דוגמאות אחרות. "לפני שבוע ניגשה אלינו סטודנטית יהודייה שלומדת איתנו, ואמרה שלפני שפגשה אותנו היא שנאה ערבים, אך היום היא יכולה להסתכל עלינו כעל בני אדם ולהעריך אותנו על מי שאנחנו. מכאן שכבר עשינו שינוי. מי ששינה אדם אחד כאילו שינה עולם ומלואו".