"מי שחושב שאפשר לרמות את רשות המסים טומן את ראשו בחול"

"רשות המסים מתקדמת מאוד מבחינה טכנולוגית, ויש שם אנשים טובים ומקצועיים, אבל שינויים חקיקתיים ברוח התקופה לא תמיד נעשים, ובטח שלא בזמן. זו לא בעיה חדשה של הרשות, אך כדאי להתחיל לטפל בה. אי-אפשר להמשיך להתקיים מחקיקה לא מעודכנת". כך אומרת שולמית הרשקו (60), שפרשה לאחרונה מתפקידה כפקידת שומה אילת.

הרשקו, שפרשה לאחר כ-40 שנות שירות בנציבות מס הכנסה, מסתכלת היום במבט מבחוץ על המערכת שהייתה בה ונותנת כמה הצעות ייעול.

"ניקח לדוגמה את הנושא של חישוב מס נפרד לאישה, כאשר האישה והבעל עובדים באותו עסק", היא אומרת. "העיקרון בפקודה היה כי הכנסות בעל ואישה נחשבות להכנסה אחת, אשר בגינה יחויב הבעל במס. ברשות לא שינינו את החוק בזמן, לא קידמנו חקיקה בהתאם לקידמה, ומה קרה? בית המשפט אמר לנו בפסיקה 'חבר'ה, תתעוררו', ביטל את עניין התלות, וקבע כי כאשר הכנסתה של האישה מקורה ביגיעה אישית וממקור עצמאי ובלתי תלוי בהכנסת הבעל - ייהנה הזוג מחישוב מס נפרד. היה חוק ישן מיושן מימי המנדט, שאמר 'האישה היא של הבעל', ובמקום שנתקן אותו - חיכינו שבית המשפט יקבע".

* למה לא תוקן החוק?

"ברשות רצו למנוע מכל מיני רמאים להבריח את ההכנסה על האישה, וגם היו בעיות תקציב. לדעתי, את החוק הזה היו יכולים לתקן לפני שניתן פסק הדין. העלות היא לא כל-כך גדולה, ומי שמרמה הרשות מספיק חזקה לטפל בו. גם כשכבר תיקנו את החוק, לאחר שפסק הדין ניתן, עשו רק קוסמטיקה. הרשות היתה יכולה לצאת גדולה מהחיים ולעדכן את החוק בהתאם לפסיקת בית המשפט, אך היא לא עשתה זאת".

לדברי הרשקו, אותו הדבר קרה בפרשת ורד פרי (שבו הוכרו הוצאותיה של פרי בגין חלק מהוצאות ההשגחה על ילדיה בעת שהיא עובדת). "שוב מקרה שבו הרשות לא תיקנה את החוק עד להכרעת בית משפט בעניין".

* במקרה של הוצאות החזקת הילדים, האוצר טען שמדובר בעול כבד על התקציב?

"עשו כל מיני תיקוני חקיקה דומים שהשפיעו על התקציב. למשל, התיקון שלפיו סטודנטים פתאום מקבלים נקודות זיכוי. קודם היה כסף? יש כאן עניין של תיעדוף, איפה רוצים לשים את הכסף. במקרה של חישוב הכנסות האישה והבעל ביחד היו יכולים לתת לנשים את חופש הבחירה איפה לעבוד, האם אני חייבת לעבוד אצל מעסיק אחר או לעבוד אצל בעלי או ביחד איתו, אבל לא עשו זאת. גם במקרה של ורד פרי יכלו לעודד נשים לצאת לעבודה - אך בחרו בדרך עקיפה לטפל בהכרעה של בית המשפט".

"רשות המסים לא מושחתת"

הרשקו, נשואה ואם לשניים, הצטרפה לפני מספר חודשים כמתמחה וכיועצת בענייני מס למשרד עוה"ד גדעון פישר, לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון במשפטים. את פרישתה לאחר 40 שנות שירות ברשות המסים, אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מתוכן 13 שנה כפקידת שומה אילת, היא תולה בצורך בריענון.

"ירדתי לאילת ככלה צעירה אחרי בעלי, שהצטרף לעסקיו של אחיו, ונשארתי במדבר כמעט 40 שנה. כשהגעתי בזמני לרשות המסים הייתי נערה. לפני זמן מה החלטנו לחזור למרכז הארץ, וחשבתי לעצמי מה אני רוצה לעשות כעת. עמדו בפני בחירות שונות, ובין היתר מנהל הרשות ביקש שאשאר ושאבחר משרד אחר במרכז הארץ, שבו אמלא את תפקיד פקידת השומה. הוקרתי את ההצעה, אבל קסם לי לעשות דרך נוספת אחרת - לממש את הניסיון והמקצועיות שרכשתי כדי לעשות משהו אחר".

"המשהו האחר" שבו בחרה היה לימודי משפטים. "זה תמיד עניין אותי".

את דרכה ברשות המסים החלה הרשקו ב-1971 כמפקחת על שכירים. בהמשך מילאה שורה של תפקידים וכן מונתה לרכזת במחוז דרום. קודם למינויה כפקידת שומה אילת, ב-1997, כיהנה כסגנית לפקיד שומה באר-שבע וניהלה בין היתר את השלוחה האילתית של המחוז, שעוד לא עבדה כמשרד נפרד.

תחום שיפוטה כפקידת שומה אילת השתרע מהק"מ ה-101 בערבה ("הפונדק של כושי") ועד וכולל העיר אילת. הרשקו הקימה את משרד פקיד שומה אילת, ובמסגרת זו היתה ממונה על הטיפול בשומות של העסקים בכל מגוון הענפים במשק, לרבות מסחר, מלונאות, מקצועות חופשיים ועוד. אחד מתחומי המומחיות המיוחדים שצברה היה יישום חוק אזור סחר חופשי אילת, המעניק הטבות לעסקים ולמעסיקים באילת.

למרות שישבה בדרום הרחוק, הרגישה הרשקו היטב את הזעזועים שעברה רשות המסים בשנת 2006 ואילך, בעקבות פרשת השוחד לכאורה של מנהל הרשות לשעבר, ג'קי מצא, ובכירים אחרים במערכת.

"כשהתפוצצה הפרשה עברנו זעזוע מאוד קשה, מצפון עד דרום", היא אומרת. "ההשפעות ניכרו במערכת תקופה מאוד ארוכה". אך עם זאת היא מוסיפה נחרצות: "אבל רשות המסים היא לא מערכת מושחתת. ממש לא".

"המינויים בתקופת מצא היו ראויים"

גם היום, בעיצומו של ההליך הפלילי נגד מצא, הרשקו מתקשה להאמין שהוא יורשע במיוחס לו. "אני מכירה את ג'קי מצא באופן אישי. הופתעתי מאוד כשהפרשה התפרסמה. זה לא נראה אמיתי. עכשיו אני מחכה לסיומו של ההליך הזה, ומקווה שיגלו שלא היה ממש בטענות השוחד והמינויים נגדו".

* את חושבת שהוא יזוכה?

"כשאת נכנסת לבית המשפט את לא יודעת איך תצאי משם. אני לא יודעת מה בדיוק נאמר בשיחות המוקלטות של ג'קי, אני רק יכולה להעיד על אופיו ועל האדם שהכרתי. הוא איש מקצועי וענייני, שלא ראינו אצלו שום סטייה. אם אמר דברים כאלה ואחרים בטלפון, שנשמעו כהבטחות למינויים או משהו כזה - אני לא יודעת, אבל לפעמים דברים נשמעים אחרת ממה שהם.

"כאשר בן אדם רוצה לייעץ עצה או שהוא אומר לאחר שמישהו ראוי ומתאים לתפקיד, זה יכול להתפרש אחרת ממה שזה באמת. אני לא המייצגת שלו, אבל המנויים שהיו לפניו ובתקופתו היו ראויים, ורואים ברשות את התוצאות הטובות".

"יש בעיה של בריחת מוחות"

הרשקו, עדיין נאמנה למערכת, מתארת את רשות המסים כגוף מקצועי ומצטיין, למרות הבעיות בקצב החקיקה שתיארה. עם זאת, היא מציינת עוד שתי תופעות מטרידות שמתרחשות ברשות באחרונה: בריחת המוחות וחוסר בכוח-אדם.

"הבעיה של חוסר כוח-אדם קיימת, ואני לא רואה לה פתרון מהיר. יש חוסר במפקחים ובמבקרים, במיוחד בדרום הארץ, וזה יוצר בעיות. ברגע שיש חוסר בכוח-אדם, במפקחים המקצועיים בשומה, היכולת של הרשות לבדוק ולטפל בכמות גדולה יותר של נישומים הולכת ופוחתת".

* מה זה אומר על כושר ההרתעה של הרשות?

"ההרתעה של הרשות פוחתת. יחד עם זה, נישום שחושב שהוא יכול לרמות כי הוא לא יודע מתי הרשות תגיע אליו, טומן את ראשו בחול. הוא שוכח שיש רשות. היא לא נעלמה לשום מקום, וגם אם ייקח לה יותר זמן לתפוס אותו - היא תתפוס. נכון שצריך לעשות יותר, צריך יותר מפקחים, להיות בחזית עם האנשים בשטח, וזה לא קורה בגלל האילוצים שקיימים. יכול להיות שהנישומים מסתכלים על זה כחולשה של הרשות, אבל שאיש לא יתבלבל ויחשוב שזה הכשר לבצע עבירות מס".

בשנים האחרונות סובלת רשות המסים גם מ"בריחת מוחות" ומעזיבה של בכירים ושל מנהלים צעירים שמרגישים שאין להם אופק לקידום. בין השאר דיווחנו ב"גלובס" על פרישתם של עו"ד-רו"ח אסף ישועה, עד לאחרונה הגורם המקצועי המתווך בין האזרח לבין משרדי מיסוי מקרקעין האזוריים, שהצטרף למשרד עוה"ד גולדמן-ברון; ושל עו"ד עוז חלבי, שהיה מנהל תחום ביחידה למיסוי בינלאומי וממלא-מקום מנהלת היחידה, שפרש לשוק הפרטי.

לדברי הרשקו, "אף אחד לא מתעלם מכך שיש בעיה של בריחת מוחות. לאחרונה פרשו עוד שני פקידי שומה יחד אתי. הפרישה שלי היא לא חלק מהתופעה הזו, אבל ישנם מי שרואים את עצמם כמועמדים לתפקידים בכירים יותר, סמנכ"לים, וצוואר הבקבוק שם מאוד צר. אין אופק כמעט לקידום ברמות האלה. פקידי שומה יכולים להתקדם רק לתפקידי סמנכ"ל, אבל בפועל כשהם רוצים להתקדם או לקבוע מדיניות או להשפיע - הם נתקלים בחומה. אין משרות".