תשריט חלוקה אינו מחייב בהיטל השבחה

תוכנית שאושרה בשנת 1971 ליישוב רמות השבים אפשרה לבנות על מגרשים בשטח מינימלי של 2 דונם, שתי יח"ד. למגרש בשטח כ-6 דונם בתחום היישוב, הוגשה בקשת חלוקה באמצעות תשריט לשלושה מגרשים, כל אחד בשטח כ-2 דונם. הוועדה המקומית סירבה לאשר את החלוקה בדרך זו וטענה כי יש להכין תב"ע נקודתית שתאשר את החלוקה.

בשנת 2003 דחתה ועדת הערר המחוזית את טענות הוועדה המקומית והחליטה לאשר את החלוקה בדרך של תשריט. בשנת 2009 כשעלה לדיון נושא היטל ההשבחה, סברה הוועדה המקומית שהואיל וההחלטה בעניין תשריט החלוקה מהווה שינוי לתוכנית המעשירה את הבעלים, עליהם לשלם על כך היטל השבחה.

מנגד טענו בעלי הקרקע, באמצעות עוה"ד יובב פפר ומירי רז, כי בהתאם לחוק חיוב בהיטל השבחה יהיה רק בעקבות אישור תוכנית, הקלה או שימוש חורג. תשריט חלוקה אינו נכלל באף אחד מקטגוריות אלה, וממילא אין היטל השבחה.

השמאי המכריע שמואל רוזנברג, לאחר שסקר בהחלטתו את הפסיקות שניתנו במהלך השנים והרחיבו את גורמי ההשבחה, אימץ את עמדת הבעלים וקבע כי אכן תשריט החלוקה אינו כלול במפורש בחוק או בתקדימים משפטיים. בנוסף ציין רוזנברג כי במסגרת הרפורמה המתגבשת בימים אלה לחוק התכנון והבנייה, הוסיף המחוקק לרשימת גורמי ההשבחה את תשריט החלוקה. מכאן שקודם לרפורמה ונכון להיום, המחוקק סבור שאין לגבות היטל השבחה בעקבות אישור תשריט חלוקה. באופן מעשי ביטל השמאי המכריע דרישה של כ-2 מיליון שקל היטל השבחה, בגין רכיב זה.

כאן המקום לציין כי במקומות רבים בארץ ניתן בהתאם לתוכניות היסטוריות לבצע חלוקה בתשריט. המשמעות המעשית הינה כי במצב קודם שווי הקרקע גבוה יותר, כתוצאה מהאפשרות לבצע פעולה זו ללא תשלום היטל השבחה.

עולה החשש כי כתוצאה מהחלטה זו ימנעו ועדות מקומיות מאישור תשריטי חלוקה, וכך יתמשכו ההליכים המשפטיים שתוצאתם תהיה סרבול נוסף בענף הבנייה.

הכותבים הם חברי לשכת שמאי מקרקעין. צביקל הוא נציג לשכת השמאים במועצת השמאים.