"באמצעות תוכנה לניהול ידע, המטופל יבין מהו הטיפול שלו"

תחום הביומד מעורר בשנים האחרונות עניין לא רק בקרב חברות תרופות, מכשור רפואי ומשקיעים שונים, אלא גם למצוא שם גם חברותIT מסורתיות, שמנסות להשתלב בשוק המתפתח. כך, היה ניתן למצוא בלו"ז של כנס PMWC, שנערך לאחרונה בישראל בנושא רפואה מותאמת אישית, נציגים של ענקית התוכנה SAP.

סטפן ברנד, סגן נשיא SAP, האחראי על פתרונות הקשורים לניהול ידע, דיבר בכנס על טכנולוגיות לניהול ידע בתחום גילוי תרופות ורפואה מותאמת אישית. אליו הצטרפו גם גונטר אמנגר וד"ר פיטר לנגקאפל, שניהם מנהלים בתחום מדעי החיים ב-SAP באזור אירופה, אפריקה, המזרח התיכון והודו.

מנוע סמנטי שומר על הרלבנטיות

"האתגרים של חברות בכל המגזרים ביצירת יתרון יחסי משתנים", אומר ברנד. "אם פעם הדגש היה לוגיסטיקה, היום צריך יותר מזה. כדי להיות תחרותי, צריך לנצל עד תום את הידע שקיים בחברה".

חברות מכל המגזרים, מהיי-טק, דרך ביומד ועד לתעשיות אחרות, נתקלות באתגר שימור הידע וניתוח המידע הקיים. אחד הפתרונות ש-SAP מציעה כולל גישה למידע מכל מקום עבור מומחי הארגון, כשבעתיד ניתן יהיה לשתף את המידע גם בחוץ.

לדברי ברנד, אחת המגמות הבולטות בתחום ניהול הידע, ובולט גם בתעשיית הביומד, היא מנוע סמנטי. "העניין שלנו הוא לדעת מה המשתמשים צריכים ולעזור להם למצוא את זה. המנוע הסמנטי הוא מעין מאגר שמקביל למוח האנושי. אנחנו לא בהכרח שומרים מידע בטבלאות, אלא אנחנו זוכרים אירוע מהילדות, ואם אנחנו מדברים עליו הרבה אז נזכור אותו. אם הוא לא רלוונטי, הוא יישמר במוח וניזכר בו רק אם ייווצר טריגר שיזכיר לנו אותו", מסביר ברנד. "כך עובד גם מנוע סמנטי - מה שרלוונטי לנו ממוקם גבוה. המנוע מחשב את הרלוונטיות, וכך הטרמינולוגיה של חברה שמפתחת תרופה לסרטן שד תהיה שונה מזו של חברה שמייצרת סבון".

ככל שיש יותר שימוש במערכת הסמנטית, כך היא יודעת לזהות טוב יותר את המונחים הרלוונטיים, והערך שלה למשתמש עולה. "האתגרים דומים בכל התעשיות. לא תמיד יש שימוש חוזר בידע. אנשים שומרים את המידע לעצמם וכך נוצר קושי בחיפוש ובמציאת המידע הרלוונטי", אומר ברנד.

המידע שנאסף באמצעות המערכות של SAP מחולק למידע מובנה ולא מובנה. "70%-80% מהמידע לא מובנה", מציין אמנגר. "מדובר, למשל, בטקסטים, בניגוד למידע מובנה כמו טבלאות או מחירים". ברנד מציין כי SAP רוצה לספק את המידע והתוכן הרלוונטיים ביותר. לדוגמה, אם חברה מבצעת מחקר שוק לקראת השקת משחת שיניים באמריקה הלטינית ויש לה מסמך של 200 עמודים ובו עמוד אחד בלבד שרלוונטי לנושא, המטרה היא להוביל ישירות לאותו עמוד.

רצף גנטי ב-1,000 דולר

ומה לגבי מדעי החיים? אמנגר ממפה את התעשייה כפי ש-SAP רואה אותה. "יש כמה גורמים שמשפיעים על התעשייה. הראשון הוא שינויים מתמידים ברגולציה; השני הוא לחץ על שולי הרווח בשל פקיעת פטנטים על תרופות רבות וכניסת תחרות גנרית", אומר אמנגר. "הגורם השלישי נוגע לגידול בעלויות המו"פ בצד ירידה במספר המולקולות החדשות, והגורם האחרון הוא טכנולוגיות חדשות שנכנסות לשוק".

בהקשר של טכנולוגיות חדשות, אמנגר מציין שבקרוב אדם יוכל לדעת את הרצף הגנטי שלו במחיר של כ-1,000 דולר. "אבל בלי לדעת לקרוא את זה ולהבין מה זה אומר, למה זה טוב? כאן נכנס ניהול הידע", אומר אמנגר. "בני אדם הם לא רק גנטיקה, וחשוב שהמערכות ישימו את האדם במרכז. חשוב שלמטופל תהיה אפשרות להבין ולהיות מודע לאלטרנטיבות בטיפול.

גם זה חלק מניהול הידע. המערכת תוכל לעשות זאת באמצעות ויזואליזציה. כלומר, העברת הנתונים לתמונה, וכך הרופא יוכל להסביר בקלות לפציינט את מצבו הרפואי והטיפול המומלץ", מציין אמנגר.

לדברי לנגקאפל, תחום מדעי החיים הוא המסקרן יותר עבור SAP. בעוד שבתחום התרופות החברה חולשת על כ-100% מהחברות הגדולות, בתחום המכשור הרפואי עוד יש לה לאן לשאוף, ונתח השוק שלה הוא כ-60%. בתחום הביוטכנולוגיה, נתח השוק של SAP כיום הוא 20% בלבד, ולנגקאפל מגדיר את התחום כמנוע צמיחה.

לנגקאפל מציין כי בכוונת החברה להעמיק את הפעילות בתחום בישראל. "קודם כל, אנחנו מכירים את טבע כמובילת שוק בגנריקה. היא רכשה את רציופארם ובאר שהן לקוחות שלנו, אז עכשיו אנחנו עובדים גם איתה. בתחום הרפואה המותאמת אישית, אנחנו יודעים שיש בישראל הרבה חברות סטארט-אפ קטנות ומתקדמות, בעיקר בדיאגנוסטיקה של תאי סרטן בדם. הפתרונות שלנו מתאימים גם לחברות כאלה, ואנחנו מתחילים לעבוד גם עם החברות המקומיות".