ראובן שיף: "הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק נולדה בחטא"

ראובן שיף, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון, לא נולד לאף טייקון, אבל הדבר לא מנע ממנו להגיע להיות שותף מנהל ב'שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון' - אחד מעשרת המשרדים הגדולים במדינה. "אני בא ממשפחה מהמעמד הבינוני. הורי הגיעו לארץ ב-1935 מפולין לנמל יפו, ירדו עם מזוודה קטנה ובחוסר כול. הם בנו את עצמם מאפס", מספר שיף בשיחה מיוחדת עם "גלובס" סביב סוגיית "הריכוזיות במשק", שהצליחה להוציא את שיף מדעתו. כזכור, ראש הממשלה שוקל להקים ועדה ממשלתית לבחינת הריכוזיות במשק בעקבות לחצים של ח"כים.

"ישנם בכנסת מספר ח"כים", אומר שיף, שבשם קדושת כל מיני ערכים מטיפים לכל מיני שינויים שאולי הם טובים לפי כל מיני מחקרים, אבל הם לא ישימים, לא לכלכלה בכלל, ולא למשק הישראלי בפרט".

* ערך התחרות חשוב גם בישראל.

"פעם היה רק ערוץ 1 והחליטו שצריך להגדיל את התחרות ונתנו רישיונות לשני ערוצים נוספים: ערוץ 2 וערוץ 10. לפחות שני ערוצים מפסידים ומדממים שנים רבות, ולולא הזרמת ההון מסיבית - מהבעלים במקרה אחד, ומהממשלה במקרה השני - שניהם היו נסגרים מזמן.

"ועדת בכר טיפלה בנושא ניגוד העניינים. אבל מה עשו? הסיטו את מרכז הכוח מהסקטור הבנקאי לביטוח בשם קדושת התחרות. האם הצרכן הרוויח מכך? התשובה היא לא. דמי הניהול שמשלמים העמיתים היום גבוהים יותר מאשר בתקופה שהבנקים שלטו. לא תמיד ההתערבות הממשלתית נותנת את פירותיה.

* הפתרון שהוצע לא יפתור את הבעיה?

"הצעת החוק בנושא ריכוזיות לא תתרום לשיפור התחרות במשק ולא תיטיב עם הצרכנים. התערבות בדרך של חקיקה בנושא הזה, לא רק שלא תשפר את התחרות, היא עלולה לדחוק את רגליהם של המשקיעים הגדולים אל שווקים מעבר לים. אחד הדברים החשובים למשק הוא הכנסות ממסים ומקומות תעסוקה. מהלך כזה שהוצע בהצעת החוק עלול להביא את ההיפך. חייבת להיות פה צמיחה של 3%-4% בשנה לפחות, כדי שיהיה חומר בערה למשק".

* אז ממה נובעת התופעה הזו?

"יש פה הרבה מאוד פופוליזם, הרבה מאוד דמגוגיה ריכוזית. כל נושא הריכוזיות מתבסס על מחקר שפורסם בדו"ח בנק ישראל בגין השנים 96'-2000, שפורסם ב-2003. אני חושב שמאז 2003 מדינת ישראל עברה כברת דרך ארוכה. מה שהיה הוא לא מה שקורה היום. יש טרנד של חוסר ראיית המצב. אם בקום המדינה, המדינה הייתה מוחזקת ע''י המפלגה וההסתדרות, במשך השנים הצלחנו להיות מדינה נאורה. עכשיו מנסים לחזור לאיזו תקופה אפלה של לפני 50 שנה".

* הטענה היא שהמדינה שלטה אז, והיום זה מועדון משפחות סגור.

"בנק דיסקונט היה שייך לרקנאטים ועבר לברונפמנים. החברה לישראל הייתה שייכת לאייזנברג ועברה לקבוצת עופר. בעשר שנים האחרונות המשק החליף ידיים בצורה מאוד דרסטית ולא אותן משפחות מחזיקות באותן בעלויות במשך השנים. אגב, ישנם אנשים כמו תשובה שהתחילו מאפס".

* ממה נובעת האווירה הזו?

"כולם שותפים לשמחות, אבל אף אחד לא מוכן להיות שותף לצרות. לא מפרגנים למצליחים, גם התקשורת. במשבר האחרון לא ראיתי אף אחד מזיל דמעה או מסייע לטייקונים, לא מהציבור ולא מהרגולטורים, אף שבסה"כ הם טיפלו בבעיות שלהם ראינו אתמול את הדוגמה של הבעלים של אפריקה ישראל לב לבייב, שמימש את אחזקותיו בכביש 6, כדי לשפר תזרים המזומנים ולעמוד בפירעון חוב. יש פה תופעה של אנטי ביזנס ואנחנו יורים לעצמנו ברגל".

* מדובר בגרעיני שליטה חזקים מאוד.

"לדעתי גרעין שליטה הוא דווקא טוב כי הוא נותן יציבות, ודאות ואיתנות למשק. תראה מי ניהל את וול סטריט? המנהלים שהחמדנות שלהם הביאה לקטסטרופה. דווקא פה יש גרעין שליטה, ישנו המבוגר האחראי. עדיף שמישהו יראה את הפירמה כשלו מאשר מנהל שבא לעשות סיבוב ולחלוב את החברה. לאותם "טייקונים" יש זיקה רבה יותר למשק הישראלי מאשר למשרתי המילואים, והם חלק גדול מהפילנתרופיה פה בארץ".

* אם מדברים על חמדנות, גם שכר הבכירים במשק מוגזם.

"יש הגזמה רבה בנושא, אבל אני לא חושב שהבעיה הזאת צריכה להיפתר בחקיקה. בעלי מניות יכולים לתת לבכיר כמה שהם רוצים - זו זכותם. רק מה? חלק מבעלי המניות הם הציבור. לכן מי שצריך לפקח על שכר הבכירים הן האספות הכלליות של החברות הציבוריות. שם יושבים הגופים המוסדיים המייצגים את הציבור והם צריכים להחליט על השכר".

* אז מה הבעיה האמיתית ואיך פותרים אותה באמת?

"הרבה מאוד קונגלומרטים שמוחזקים בידי הטייקונים מתנהגים כמו פיל בחנות חרסינה. צריך רגישות כלפי המשק והצרכן. זה תפקידו של הרגולטור: להתערב בזמן אמת ולא להיתפס לאמירות של פופוליזם. צריכים גם לחזק את הממשל התאגידי באמצעות הגברת מספר הדח"צים, שיתמנו ע"י ועדה ציבורית בראשות שופט וישמרו על האינטרס של הציבור, לא של בעלי השליטה.

"על חברי הדירקטוריון להבין ולהפנים שתפקידם הוא מאוד אחראי. ישיבות הדירקטוריון הן לא פרלמנט של שתיית קפה ואכילת קרואסונים ובורקס".

* לדבריך הוועדה לטיפול בריכוזיות קצת מיותרת?

"בפירוש לא. אני חושב שהבעיות העיקריות של המשק הן שמדינת ישראל היא מדינת ת"א רבתי ולכן דירת 3 חדרים בת"א עולה יותר מבית בפלורידה, שזה לא רציונלי. בעיה נוספת היא התעסוקה העתידית של המגזר החרדי והערבי. צריכים לחשוב איך לשלב אותם יותר במעגל התעסוקה כי זו פצצה מתקתקת. הממשלה צריכה לעשות פה מעשים אמיצים. צריך אומץ לב של הממשלה כדי להחליש את המונופולים שבבעלות הממשלה, שלא תמיד הגורמים שמנהלים אותם רואים מול עיניהם את רווחת האזרח והתועלת של המדינה. לפעמים חל בלבול: הם חושבים שהמדינה צריכה לשרת אותם ולא הם צריכים לשרת את המדינה".

* אז מה מטרת הוועדה הממשלתית לבחינת הריכוזיות שרוצים לקדם ראש הממשלה ושר האוצר?

"במדינת ישראל כשרוצים לקבור נושא מקימים ועדה. אני לא בטוח שזה פתרון וזו הבעיה של המשק ויש הרבה מאוד נושאים הרבה יותר קרדינליים לעסוק בהם מאשר הנושא הזה, שלפי דעתי, בחטא נולד".