ביה"ד המשמעתי: קובלנה נגד עורך דין תידון ככלל בדלתיים פתוחות

"כל עורך דין צריך לדעת כי היה ותוגש נגדו קובלנה מכוח חוק לשכת עורכי הדין - הדיון בעניינו לא ייעשה במחשכים אלא יהיה חשוף לעיני כל, וחשיפה פומבית זו לבטח תהווה שיקול במערכת שיקוליו של עורך דין אם לפעול על-פי הדין, לחרוג ממנו או אפילו לבחון את גבולותיו".

כך קבע בשבוע שעבר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, שדחה את בקשתו של עו"ד אברהם עזריאלנט לנהל בדלתיים סגורות את הדיונים בקובלנה שהגישה נגדו ועדת האתיקה במחוז תל-אביב בעבירות של פרסום מודעות אסורות.

עד ינואר 2010 כל הדיונים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין היו בדלתיים סגורות. בינואר האחרון נכנס לתוקפו תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין, שקבע כי הדיונים בבתי הדין המשמעתיים יהיו פומביים ובדלתיים פתוחות, פרט למקרים חריגים.

המקרה של עו"ד עזריאלנט הוא המקרה הראשון, מאז נכנס התיקון לתוקפו, שבו מגיע עורך דין ומבקש כי עניינו המשמעתי יתנהל בדלתיים סגורות, למרות התיקון. בית הדין מבהיר כי מעתה רובם המוחלט של הדיונים, בהתאם לחוק, יתנהלו בדלתיים פתוחות.

פרסום אסור

בית הדין של הלשכה ציין כי "אין כל ספק כי כל קובלנה המוגשת נגד עורך דין אינה הליך התורם למוניטין הטוב של הנאשם ועלולה לגרום לו נזק כלכלי, היה והקובלנה תפורסם ברבים. המחוקק מצא לנכון להגביל את עיקרון פומביות דיוני בית הדין לכמה מקרים, המפורטים בסעיף 65א לחוק. אמור מעתה - העיקרון הכללי הנוגע לעניין פרסום דיוני בית הדין הינו כי דיונים פומביים פתוחים לקהל הרחב, וניתן לפרסמם ברבים".

עזריאלנט הואשם בעבירות של פרסום מודעות אסורות, במעשים הפוגעים בכבוד המקצוע ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. כך, למשל, נטען כי הוא פירסם מודעה במדור "לוח שירותים משפטיים", שגודלה עולה על שמינית העמוד, והאותיות בה מופיעות ביותר מצבע אחד.

"הנאשם ממשיך לפרסם מודעות אלה באופן שיטתי", כתב בקובלנה עו"ד עמוס ויצמן, התובע מטעם ועדת האתיקה, "ואף עשה פרסומת אסורה על נייר המכתבים של החברה (בבעלותו), בכותבו מתחת לשם החברה 'עוצמה, תחכום, יצירתיות ורגישות בגירושים ופלילים'".

עניין לציבור

בית הדין המשמעתי של הלשכה החליט במאי האחרון לדחות את טענתו של עו"ד עזריאלנט, לפיה העבירות שבהן הוא מואשם לא בוצעו על-ידו אלא על-ידי החברה שבבעלותו, וקבע כי הוא אחראי לעבירות.

בעקבות פרסום ההחלטה "בגלובס" הגיש עזריאלנט בקשה לקיים את הדיונים בעניינו בדלתיים סגורות. "באיזון בין אינטרס הציבור לקבל דיווח על החלטות לא חלוטות בעניין המותר והאסור בפרסומת של הלשכה, לבין הנזק הממשי והכבד המוסב לנאשם כתוצאה מהפרסום האמור - ראוי כי יגבר אינטרס הנאשם, והדיון יישמע בדלתיים סגורות", טען.

דייני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, עוה"ד איה שריק, ישראל קליין ומרדכי שלו, שדחו כאמור את בקשתו, קבעו כי הוא לא הוכיח את טענתו, וציינו כי "אנו סבורים כי יש לציבור באופן כללי, ובמיוחד לציבור עורכי הדין, עניין בפומביות הדיון בקובלנה שבפנינו, לרבות - ובמיוחד - עניין בהחלטות הביניים הניתנות במסגרת הדיון בה, לפיהן יכול כל אחד מציבור עורכי הדין, אם ירצה בכך, לבחור לכלכל את מעשיו והתנהלותו באשר לדרך פרסום עסקו".