מפלגת העבודה מציגה: הקרב על 1,500 השקלים

מפלגת העבודה מונעת תקציבים ממתנגדי המהלך למינוי שמחון ליו"ר קק"ל

חברי מפלגת העבודה שאינם מיישרים קו באופן אוטומטי עם ראשיה, יכולים ללמוד מהסיפור הבא עד כמה נמוך צנח מדד הפלורליזם בשיירי מפלגתם.

לרואי בן דוד, מזכיר סניף קריית אונו של מפלגת העבודה, אין שום דבר אישי נגד שר החקלאות, שלום שמחון. נהפוך הוא. לו שמחון היה מעמיד עצמו לבחירה לתפקיד יו"ר קק"ל, אולי אף היה בן דוד משתכנע להצביע בעבורו. אלא שהתנגדותו של בן דוד למהלכים שנקטה המפלגה על מנת "להצניח" את שמחון לתפקיד, עלולה לעלות לו במחיר ביטול התקציב להרמת הכוסית לרגל השנה החדשה לחברי סניף המפלגה בעירו.

באחרונה פנה בן דוד ליו"ר מטה המפלגה, דני אלימלך, וביקש ממנו 1,500 שקל בעבור הרמת כוסית לפעילי הסניף. אלימלך, שאישר את ההוצאה, הודיע כעבור כמה ימים לבן דוד שמנכ"ל המפלגה, ויצמן שירי, אינו מוכן לחתום על הצ'ק לנוכח מעורבותו של בן דוד בעתירה נגד הליך מינויו של שמחון ליו"ר קק"ל.

בן דוד, שלא ביקש את הכסף הזה לכיסו, החליט לא לוותר ופנה לבית הדין של המפלגה. "מדובר בפעולה נקמנית ולא סבירה שפוגעת בחברי הסניף", כתב בעתירה. "התנהגות מנכ"ל המפלגה מכוערת ובריונית, ויש להוקיע אותה. מן הראוי שהמנכ"ל לא יתנהג בגסות והפליה כלפי סניף זה או אחר, לאחר שאישר תקציבים למספר סניפים אחרים", הוסיף.

דפוס התנהגות מפלגתי

עו"ד אמנון זכרוני, נשיא בית הדין של המפלגה, פסק שלשום (ד') כי יש להשיב לבן דוד את 1,500 השקלים שהובטחו לו, ואולם במפלגה מתכוונים לערער על ההחלטה. שם לא מתכוונים לוותר בקלות למי שלא מתיישר עם מהלכי העומדים בראשה.

את הסיפור הזה היה ניתן לסווג כעניין נקודתי, פנים-מפלגתי, אלמלא היה מצביע על תופעה, על דפוס התנהגות מפלגתי רחב הרבה יותר. מפלגת העבודה נהפכה מפלגה כוחנית. מי שלא מיישר קו לא מקבל את המינימום של השירותים לפעילות פוליטית בסיסית.

כן, פעילי קריית אונו - הבודדים שעוד נשארו למפלגה שלו היו מתקיימות הבחירות לכנסת כעת, מספר המנדטים שלה היה צונח למספר חד-ספרתי - לא יוכלו להרים כוסית לרגל השנה החדשה, משום שמזכיר הסניף שלהם אינו מבאי חצרו של ויצמן שירי. דמוקרטיה במיטבה. במקום לברך על העובדה שבן דוד מבקש להפיח חיים במפלגה המנומנמת, להביא שרים וח"כים ולעורר את השטח, מעדיפים במפלגה לנקום בו ולשלול ממנו תקציבים. התחושה בקרב פעילי המפלגה היא שהעבודה לא באמת רוצה להתקיים.

הוויכוח על יו"ר קק"ל מעביר את אנשי המפלגה על דעתם. גם בימי רבין ופרס היו מאבקים וכיפופי ידיים, אבל היה מנגנון מפלגתי ששירת את כלל חבריה. כיום המפלגה משרתת מקורבים בלבד, והם לא רבים. ההיפך, הם רק הולכים ומתמעטים.

גם הכוסית של פסח בסכנה

בתחילת השבוע שלח יו"ר קק"ל הנוכחי, אפי שטנצלר, מכתב ליו"ר המפלגה, אהוד ברק, שבו הוא מבקש לקיים בחירות לתפקיד.

"אני ממשיך בתפקידי על פי החלטת בית המשפט, אולם אני מעוניין להיבחר בבחירות ישירות, חשאיות ודמוקרטיות במפלגה כפי שנהגתי כל חיי כנבחר ציבור, שנבחר על ידי חברי המפלגה שייצג אותה באופן מלא וגלוי בכל התפקידים אותם מילאתי", כתב שטנצלר והסביר כי לאור ההחלטה האחרונה של בית המשפט המחוזי לקיים בחירות לתפקיד, "ומתוך ציפייה שכיו"ר המפלגה, תיטול את המושכות לידיך ותעצור את ההתנהלות המוטעית של השר שלום שמחון, פרופ' שמעון שטרית ואחרים שפעולותיהם גרמו נזק למפלגה. אני מבקש ממך להשתמש בסמכויותיך ולהורות לגורמים המוסמכים במפלגה לנסח תקנון בחירות שיבטיח בחירות שוויוניות, הגונות, ישירות, חשאיות ודמוקרטיות בלשכה או בוועידה". שטנצלר עדין לא קיבל תשובה.

ההחלטה הסופית בעניין יו"ר קק"ל עוד לא התקבלה. לאחר החלטת בית המשפט המחוזי ערערה המפלגה לביהמ"ש העליון, ערעור שעלותו כמה עשרות אלפי שקלים. "במחיר הזה הייתה העבודה יכולה לקיים בחירות כלליות, לא לקק"ל", מתבדח בעצב בן דוד, שאם ימשיך כך, תשלל ממנו גם הרמת הכוסית בפסח.

בעניינו של בן דוד נמסר ממפלגת העבודה בתגובה כי "הנושא נמצא עדיין בבירור במוסדות המפלגה. אם בית הדין יקבע שיש לשלם - נכבד את החלטתו". באשר לעניינו של שטנצלר סירבו במפלגה להגיב עד לפסיקה סופית של בית המשפט.