מכתשים מבטלת רכישת אלבאו; ויגודמן: "לקחנו החלטה נכונה"

בסוף יוני חשף "גלובס" את כוונת החברה לרכוש את יצרנית חומרי ההדברה אלבאו האמריקנית תמורת כ-800 מיליון דולר ■ החברה: בדיקת הנאותות העלתה "סטייה מהותית מהנתונים"

לאחר שחשפה לראשונה ב"גלובס" בסוף יוני השנה על כוונתה לרכוש את יצרנית חומרי ההדברה אלבאו (Albaugh) האמריקנית, מודיעה היום (ה') מכתשים אגן כי הפסיקה את המשא ומתן לרכישה לנוכח ממצאים אשר נתגלו לחברה במהלך בדיקת הנאותות ואשר היוו סטייה מהותית מהנתונים שעל בסיסם החליטה החברה להתקשר במזכר ההבנות. מכתשים אגן מנוהלת על ידי ארז ויגודמן.

אלבאו היא יצרנית חומרי ההדברה הפרטית הגדולה בעולם. מייסד החברה הוא דניס אלבאו, המחזיק כיום ב-100% ממניותיה. לאלבאו מפעל ייצור ופיתוח במיזורי שבארה"ב, בו היא מפתחת חומרי הדברה כימיקלים ליבולים חקלאיים.

העסקה אמורה הייתה להיסגר במהלך הרבעון הרביעי של 2010 בכפוף לבדיקת הנאותות, שכאמור לא סיפקה את מנהלי מכתשים אגן. מכתשים הייתה אמורה לשלם על אלבאו סך של כ-800 מיליון דולר - 340 מיליון דולר במזומן ועוד 455 מיליון דולר באשראי לשבע שנים.

ויגודמן: "לקחנו את ההחלטה הנכונה"

ויגודמן מסר כי "לקחנו את ההחלטה הנכונה לאור הפערים שעלו בבדיקות שביצענו. אנחנו נמשיך לבצע את כל הפעולות הנדרשות בכדי שמכתשים אגן תצמח ותתרחב בשנים הבאות תוך שיפור הרווחיות שלה לרבות באמצעות ניצול הזדמנויות בענף שלנו".

לימור גרובר, מנהל מחלקת ה-Sell Side בפסגות הגיבה לידיעה וציינה כי בבית ההשקעות לא אהבו את הרכישה מכמה סיבות: מחיר גבוה, במיוחד לאור תוצאות גרועות של אלבאו בשנתיים האחרונות, החשיפה הגבוהה לגלייפוסייט ותפיסת את הרכישה כפעולה המתבצעת מחוסר ברירה. עם זאת, למרות שהם בהחלט מעריכים את העובדה שהנהלת החברה בחרה שלא לפעול עם הגב לקיר, הרי שאי השלמת הרכישה מהווה אינדיקציה לכך שהשיפור בסקטור לא מגיע. בנוסף, במידה והרכישה הייתה מתבצעת (ותחומי הפעילות של אלבאו היו מציגים שיפור), הדבר היה תורם למכתשים אגן מבחינת קרבה ללקוחות, עלויות הייצור ודרישות ההון החוזר.

אמיר פוסטר, אנליסט דש ברוקראז' מסר בתגובה כי "מבחינה אסטרטגית, ההודעה טורפת את הקלפים. מנוע הצמיחה העיקרי לפעילות העתידית של מכתשים אגן היה אמור להסתמך על פלטפורמת קוטלי העשבים הלא סלקטיביים של חברת אלבאו".

על פי פוסטר, "אנו חוזרים שוב למצב ההתחלתי, בו לחברה אין מנועי צמיחה משמעותיים וגם אין פתרון רציני לבעיית מבנה העלויות. במצב כזה, להנהלת החברה שתי אפשרויות: הראשונה - מציאת יעד רכישה חדש; השנייה - להעמיד את החברה על המדף".