השפיות לא תחזור להיי-טק

מה עובר על אינטל ? החברה הוציאה בתוך שבועיים יותר מ-9 מיליארד דולר, המהווים 50% מהמזומן שבקופתה על שתי רכישות עתירות סימני שאלה - של מק'אפי ושל חטיבת הפתרונות הסלולריים של אינפיניון - בעוד ברקע מתרומם ענן אי-ודאות סביב עסקי המחשוב האישי. נשמע טירוף? אינטל לא לבד.

הקרב ההזוי - כן, זו המילה המתאימה - של HP ודל סביב רכישת חברת 3PAR, שבסופו שווייה הגיע ל-2 מיליארד דולר, גבוה ב-75% מנקודת ההתחלה, מותיר תחושה דומה.

למרות התדמית, הרי שהסכומים והסיבות לביצוע רכישות אינם מדע מדויק. למתבונן מהצד נראה כי הרוכשת מבצעת בדיקת נאותות מושלמת, הנרכשת בוודאי מקבלת את המגיע לה, והסיבות להוצאות כספיות ניכרות הן תמיד רציונליות. אלא שהמציאות רחוקה מכך.

רכישות רבות לא ניתנות להסבר ברור, על אחת כמה וכמה כשמדובר בסטארט-אפ בעל טכנולוגיה מעניינת מצד אחד, ובענקית כבדת משקל מהצד השני, כזו שמחפשת בנרות מנועי צמיחה.

ההרגשה כי הרוכשות ירדו מהפסים אינה רק מעבר לים. זה קורה גם בישראל, בסצנת האחסון, כמו במקרה חברת סטורוויז (Storwize) שרכישתה הושלמה השבוע (ד') על-ידי IBM תמורת 140 מיליון דולר. סטורוויז היא חברה עם טכנולוגיה יצירתית, אך כזו שמספקת פתרון חלקי לנישה ספציפית, והביצועים שלה בצד המכירות והתפעול לא הצדיקו צ'ק ובו סכום בן 9 ספרות.

המשקיעים, שחלקם הופתעו מההצלחה, מרוצים ולא שואלים שאלות; העובדים והמייסדים מקבלים נתח מכובד וממשיכים הלאה; העיתונות חוגגת את המספרים; והפעילים בשוק פוערים עיניים בתדהמה, ומנסים בשקט לברר מה לעזאזל קרה שם? אבל הסבר ברור - אין.

במקרה הזה, יתכן שההסבר טמון דווקא בניסיונו של המנכ"ל, אד וולש, במכירת חברות אחסון. לפני סטורוויז הוא ניהל את Avamar שנרכשה על-ידי EMC תמורת 160 מיליון דולר, וכן היה מעורב במספר חברות אחרות שנרכשו ב-5 השנים האחרונות.

מהעבר השני, גם קופת המזומנים של IBM לא תסבול מהרכישה. על-פי נתוני חברת Capital IQ, בסוף 2009 החזיקו עשרת חברות ההיי-טק הגדולות בעולם בעתודות מזומן בסך 210 מיליארד דולר, 60% מהכסף שזמין לחברות הטכנולוגיה. תוסיפו לזה את השינויים המהירים בשרשרת הערך בעולם הטכנולוגי עם חשש כבד ממיתון חוזר, ותקבלו מהלכים עסקיים שהרציונליות לא משחקת בהם תפקיד בהכרח. לפחות בעתיד הקרוב, אל תצפו לשינוי.