בעבר עמדנו על חשיבותו של עקרון הטלת מס אמת בעת מכירת מקרקעין, דהיינו מס החל על השבח (הרווח בלבד), תוך התחשבות בכל ההוצאות הנדרשות לשם כך. אף שהדברים נראים פשוטים וברורים, העוסקים במלאכה נוכחים לא אחת בקושי שמערימים חלק ממשרדי מיסוי מקרקעין ביחס להכרה בהוצאות וניכויים כמפחיתים את השבח.
לפני מעט פחות משנה פסק ביהמ"ש העליון בעניין גבריאלי (ע"א 8763/06) כי יש להכיר בשכ"ט עוד ששולם בקשר לטיפול ברכישת הנכס, השבחתו ומכירתו, תוך שביהמ"ש הדגיש כי אם הוכיח הנישום שהוציא הוצאה בגדר המטרות של סעיף 39, הרי שמנהל מס שבח אינו רשאי שלא להתיר את מלוא ההוצאה - יהא גובהה אשר יהא.
על אף האמור לעיל, שבות ועולות בפני ביהמ"ש סוגיות בהן מסרב מנהל מיסוי מקרקעין להכיר בהוצאות. כך היה בעניינה של חברת זכי דוגה, אשר נסקר על ידינו לאחרונה בהקשר אחר - תחולת ההנחה בתקופה הקובעת על מס המכירה. נושא נוסף אשר התעורר במסגרת הערעור (ע"א 7765/04) היה סירובו של המנהל להכיר בהוצאות שכ"ט ששילמה החברה לכונס נכסים לצורך מכירת זכויותיה במקרקעין.
שכר הטרחה נקבע על פי החלטת ההוצאה לפועל בסכום שלא יעלה על 6% משווי העיסקה. בפועל שולמו 4%, אך מנהל מיסוי מקרקעין סירב להכיר ביותר מ-2% בטענה שזהו השיעור המקובל. ועדת הערר העלתה את שכה"ט המותר ל-3%, והן המנהל והן החברה ערערו על הקביעה. אף בנושא זה, בדומה לנושא מס המכירה, קיבל ביהמ"ש העליון את עמדת החברה.
ביהמ"ש קבע כי החברה זכאית להכיר במלוא ההוצאה, ללא יוצא מן הכלל. ביהמ"ש, בפסק דינה של השופטת מרים נאור, שב וקובע שסעיף 39 המתיר את ניכוי ההוצאות אינו מונה רשימה סגורה אף לפני תיקון 55, שהבהיר את הדברים במפורש בחקיקה (הוספת המילה "לרבות"). על רקע זה אין מקום להגביל את שכה"ט "בהתאם למקובל".
נטל ההוכחה היה על המנהל - והוא לא עמד בו
בכל הנוגע לטענה לפיה שולם שכר הכונס גם בגין ביצוע פעולות נוספות (טענה שהתקבלה בפסק דינה של ועדת הערר), הרי שביהמ"ש העליון דוחה אותו מן הטעם שעל ידי הצדדים הוגשו עובדות מוסכמות, במסגרתן לא טען המנהל ששכר הטרחה הינו בעד פעולות נוספות שאינן בגדר מכירת הזכויות במקרקעין. מאחר שעצם מינוי הכונס נועד לשם מכירת הזכויות, הרי שהנטל היה על המנהל להוכיח אחרת, והוא לא עשה כן.
תקוותנו כי לאור פסיקה אחרונה זו, אכן התרת הניכויים מן השבח תותר על בסיס כלכלי, ומתוך הכרה בעקרון שהודגש ע"י ביהמ"ש של הטלת מס אמת על רווח כלכלי.
הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ואלתר עורכי דין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
