כך נראים חדרי המסחר בשניות שלפני פקיעת האופציות בת"א

פרויקט מיוחד - 24 שעות של יממה ישראלית ■ "קח לונג", "תראה איזה מרווחים", "מישהו דוחף סחורה" - הצטרפות לכמה סוחרים ממולחים באחד מרגעי השיא בבורסה

הם מתאמים את צבע החולצה, מקפידים לחנות באותו מקום ותמיד נכנסים ברגל ימין למשרד. אל תתבלבלו. סוחרי הבורסה אולי נראים מבחוץ מרובעים וטכנוקרטים, אבל מאחורי המעטה המיושב שהם משדרים לעולם, מסתתרת לה ממלכה פרטית אפלה הכוללת פרנויות, אמונות תפלות ושאר הלכי רוח אי-רציונליים, שלא היו מביישים אף סבתא מרוקאית.

9:30 בבוקר, אחד ממגדלי המשרדים המפוארים בתל-אביב. שלושה בחורים צעירים יושבים ספונים בכיסאות מול פירמידה של שישה מסכי מחשב. "קח לונג", צועק הבחור שנראה כמו הבוס. "תראה איזה ספרדים", עונה לו אחד בג'ינס וטי-שירט. "מישהו רב איתו, יש פה מלחמה", מסביר סוחר עם פירסינג בגבה וקעקוע על כל היד, "מישהו דוחף סחורה". "פקע" צועקים שלושתם. "ב-1135.34" מציין הראשון. כך נשמעות עשר השניות שלפני פקיעת האופציות על מדדים בבורסה בתל-אביב, באחד מחדרי המסחר הגדולים בשוק.

סיים עבודתו ב-09:55

זהו אחד מרגעי השיא של החודש בבורסה, המתרחש בכל יום חמישי אחרון של החודש, בשעה רנדומלית שבין 9:45 ל-10:00. אל חלון הזמנים הזה מתנקזת פעילות ערה של כל השחקנים שקונים ומוכרים מניות, אופציות ושאר ניירות ערך. החבר'ה בחדר המסחר רואים את האקשן על המסכים. אבל עבור הצופה מבחוץ, כל העסק מאד לא מוחשי. פעם עוד היה מסחר על רצפת הבורסה, והיה אפשר לראות את המהומה ולשמוע את הצעקות. היום, העבודה נעשית בעיקר על-ידי מכונות מתוחכמות, וכמה סוחרים מהירי הקלקה.

אחרי פקיעת האופציות ופתיחת המסחר, מתרווחים הסוחרים בכיסאותיהם ולוקחים עוד לגימה מהקפה. "סיגריה?" הם מציעים אחד לשני, ומסבירים לי שכמו בתחומים אחרים בחיים יש נפילת מתח אחרי פתיחת המסחר, והם יוצאים להתענג על ה"סיגריה של אחרי". אחד מהם בכלל הולך הביתה. הוא סיים את מכסת הקניות והמכירות של אותו היום, למרות שהשעה רק 9:55 בבוקר. עבור הסוחרים בבורסה, הזמן הוא אלמנט מכריע. בכל רגע ובכל דקה, הם ניתנים למדידה. הם יודעים בדיוק כמה הרוויחו למעסיק שלהם, וכמה גרפו לכיסם הפרטי. הם גם יודעים כמה הפסידו, רק שבזה, באופן לא ממש מפתיע, קשה להם יותר להודות. "רק סוחר שיודע להסתכל לאמת בעיניים יכול לשרוד כאן", אומר אחד מבעלי חדר המסחר. הוא מעדיף שלא אצטט אותו ואת עובדיו בשמם. "בשביל מה אני צריך את זה?".

פקיעת אופציות / צלם: איל יצהר
 פקיעת אופציות / צלם: איל יצהר

מתחת לרדאר של התקשורת

באמת שאלה טובה, תחום המסחר היה, וכנראה יישאר, מתחת לרדאר של התקשורת. אני חוזרת לנסות ולהגדיר יחד עם הבעלים מיהו סוחר? "סוחר בשל הוא אדם שמסוגל להודות בהפסד בפני עצמו, עוד לפני שהוא מדווח לממונים עליו. ברגע ששמת את המספר באקסל, זו אמירה עליך. זה סוג של טיפול פסיכולוגי. אנשים הולכים למישהו אחר כדי שיעזור להם להכיר באמת. הסוחרים רואים אותה כל יום על הנייר", הוא אומר.

ואם כבר פסיכולוגיה, חיי הנפש של הסוחרים בבורסה בנויים על מנגנון מניה-דפרסיבי. הסיפוקים בתחום הם מיידיים וכך גם הכישלונות, יום טוב יכול להיגמר ממש רע ולהיפך. הסוחרים מתמכרים לתחושות הקיצון האלה.

עוד צד לא בריא של המקצוע, הוא הנטייה של הסוחר הממוצע להשליך מביצועיו על אופיו. ביום טוב הוא מלך העולם, מלא בתחושת אונות, וביום רע, הוא בטוח שהוא הלוזר הגדול בעולם. "אני מבלה הרבה מזמני בשיחות אישיות עם הסוחרים, ומנסה להסביר להם שיש חיים אחרי המסחר", אומר הבעלים, ורץ חזרה לחדר המסחר. עם כל הכבוד להלכי הנפש של עובדיו, הוא חייב כבר לעקוב אחר העסקה הבאה שבסופה אולי ישלשל לכיסו כמה מיליוני שקלים טובים.

פקיעת אופציות
 פקיעת אופציות