סיור משטרה לילי: כל מה שקורה ברחובות כשאתם ישנים

"אתה השוטר הטוב או השוטר הרע?", אני שואלת את רס"מ איציק דהן כשהוא נכנס לניידת, דקה אחרי שהצליח לשכנע נרקומן במצב קטטוני, ששכב במרכז הכביש בדרך מנחם בגין בתל-אביב, להתפנות לכיוון המדרכה. "אין דבר כזה שוטר רע או שוטר טוב", הוא עונה לי: "בכל שוטר יש גם את זה וגם את זה, תלוי מהי הסיטואציה".

הנרקומן עוד הספיק לצעוק לכיווננו, כשהוא ספק יושב ספק נשען על המדרכה: "אני לא רוצה לחיות". ממבט קצר קשה היה שלא להאמין לו. "אין לו כבר תקווה", מאבחן דהן, שמחזיק ברקורד מרשים של 22 שנות שיטור: "המערכת החיסונית שלו קרסה, אין לו כבר סידן בגוף, הוא כבר לא ייגמל".

החיים בזיגזג

אבל הלילה התחיל מעט אחרת. קריאה שהתקבלה בניידת מתחנת מרחב תל-אביב ברחוב דיזנגוף הובילה אותנו לקצה המערבי של רחוב אלנבי: גבר דיווח כי ידידה שלו איימה להתאבד ומתחבאת מאחורי אחד הבניינים. כשהגענו למקום סיפר הבחור, במבטא אמריקני כבד ובמצב שכרות מתקדם, כי הבחורה רבה עם בת-זוגה וברחה מהמקום. חיפוש קצר מאחורי אחד הבניינים גרם לה לצאת מהמקום במרוצה.

השוטר ויטאלי קרסיק, שהוצמד לדהן, מצליח להדביק אותה. קרסיק התגייס רק לפני שבוע למשטרה, הוא סטודנט להיסטוריה ולמדעי ארץ ישראל בבית-ברל, והעבודה המשטרתית בחצי משרה התאימה לו.

האירוע גורם להתגודדות לא קטנה שכוללת 3 בחורים חרדים, שני עברייני צעצוע, כמה נערים משועממים ובעל פיצוצייה אחד, שהודה לאחר מכן לשוטרים על כך שבזכותם עלה אחוז המכירות שלו דרמטית באותו הערב.

את האירוע מלווה צוות מד"א שהוזעק למקום ועוזב דקות ספורות לאחר מכן, כשמתברר כי איומי הבחורה היו רחוקים מהמציאות: "אחד החברים שלה הבטיח לקחת אותה אליו הביתה", אומר דהן ומסיים את האירוע.

מוזיקת הלילה שמלווה את צמד השוטרים בניידת היא קונצרט קקפוני חסר מקצבים, שעשוי מקריאות המוקדנית על אירועים ומדיאלוגים עם ניידות נוספות. "דיווח על צב ים ענק שנסחף לחוף ירושלים", קוראת המוקדנית בקשר, אבל אנחנו לא בכיוון.

הניידת עושה את דרכה לעבר הטיילת הצמודה למתחם הדולפינריום. קטנוען רכוב על קטנוע שידע ימים יפים יותר נוסע בזיגזג תוך כדי שהוא מצפצף בקצב, תופס את עיני השוטרים שמסמנים לו לעצור בצד. לאחר שיחה קצרה מתברר כי הוא תוחקר רק רבע שעה לפני כן על-ידי ניידת אחרת.

דהן מחליט לשחרר את הקטנוען הווירטואוז, לאחר שהסתבר כי הנסיעה הקצת בעייתית שלו נבעה בעיקר מהרבה מצב-רוח טוב.

בדרך לגמילה?

הסיור בטיילת מניב בעיקר מפגשים עם זוגות רומנטיים וחבורות של דייגים שלא מצליחות להשיג שלל רב, לצערם של חתולי החוף שאורבים מאחוריהם. באחת מפינות החניון החשוכות מזהה דהן אדם לבוש בחליפת אדידס מושלמת שמבצע תרגילי מתיחות: "מה שלומך? מה אתה עושה כאן?" שואל אותו דהן, "ספורט. אני מתאמן", התשובה הניחה את דעתו של דהן.

אנחנו ממשיכים: "מספיק לי להחליף 3 מילים עם בנאדם כדי להבין עם מי יש לי עסק. הסלנג, אופן הדיבור, המבטים - כל אלה מראים לי אם מדובר באדם שבאמת עושה ספורט, או שהספורט שלו זה לשדוד אנשים שבאו לבלות בטיילת".

בפינת דרך יפו ורחוב נחלת בנימין מזהה דהן בחור מוכר לו שנשען על עמוד חשמל, מנסה להסתתר מהמכוניות שנוסעות על הכביש. תכולת כיסיו מגלה מצבור נאה של מזרקים. סמים לא נמצאו עליו. קרסיק ודהן מאפשרים לו להישאר במקום, כשהם עושים את דרכם בחזרה לניידת, נשמע לפתע קולו של הבחור: "אני מבטיח שאני הולך לגמילה".

דהן מתעלם ומסביר את המונח "מוכר למשטרה": "לפני שבוע מצאתי אותו בגן החשמל כשהוא מפרפר על הרצפה. יש לו קוצב לב והוא נרקומן, כנראה שהשילוב בין השניים לא ממש מסייע לו. הוא נכנס ויצא לא מעט פעמים ממכוני גמילה, עכשיו כבר אף אחד לא יקבל אותו".

בתום השעה אנחנו עושים את דרכנו בחזרה לתחנה. "דיווח על גבר שהיכה אישה בפטיש", נשמע קולה של המוקדנית בקשר, אחת הניידות מודיעה שהיא בדרך. "אני מזהה אירוע של מעצר", אומר לפתע דהן בחיוך שבע-רצון, ומסביר כי הבחין בערמת שיחי מריחואנה מבצבצת מגג של דירת פנטהאוז ברחוב בן-יהודה.

ישראל מתייבשת? לצמד השוטרים צפוי עוד לילה ארוך.

משטרת ישראל במספרים

6 - מספר המחוזות אליהם מחולקת משטרת ישראל

408,537 - מספר תיקי הפשיעה שנרשמו ב-2009

39% מהתיקים קשורים לעבירות בנושא סדר ציבורי

8,323 מיליוני שקלים - תקציב משטרת ישראל ב-2010

54% מהתקציב של המשטרה מופנה להוצאות שכר