משרד המשפטים: לא להגביל שכר הבכירים - אך להעלות מס

משרד המשפטים ממליץ שלא לקבוע רף לשכר הבכירים בחברות הציבוריות בחקיקה - כך עולה מדו"ח הביניים שהוכן במחלקת הייעוץ והחקיקה של משרד המשפטים והוגשו היום (א') לשר המשפטים ולוועדת השרים שדנה בנושא.

יש להדגיש כי לא מדובר בעמדת שר המשפטים, יעקב נאמן, אלא בחוות-דעת של המשרד שתידון עוד היום בוועדה. המסקנות הסופיות יתפרסמו ככל הנראה בחודש הבא.

במסמך, שהגיע לידי "גלובס", מסבירה מחלקת הייעוץ כי פתרון הבעיה באמצעות חקיקה אינו מוכר בעולם, והוא "מתעלם מהשונות בין החברות ואינו ניתן לאכיפה יעילה. ככל שהכוונה היא להקטין את הפערים החברתיים, הכלי המוצע אינו הכלי המתאים", נכתב.

עוד קובע המסמך כי אין לפסול שימוש במערכת המס כפתרון לבעיה הערכית של פערי השכר. "פתרון המיסוי הוא פתרון נייטרלי. לכן, מוצע לשקול לקבוע מדרגת מס לבעלי שכר גבוה במיוחד, שתחול באופן רוחבי על בעלי שכר ועל שיטות השתכרות אחרות", קובעים מחברי המסמך. יש לציין כי במועצה הלאומית לכלכלה סבורים כי יש לבחון את הצעה להכיר בהוצאות שכר בחברות הציבוריות רק עד רף מסוים.

בפרק העוסק בהסדרת מבנה השכר, ממליצים במשרד המשפטים כי חברות ציבורית יחויבו בחוק לקבוע את מדיניות התגמולים שלהן. בקביעת השכר תחויב החברה לשקול את השכלתו, כישוריו, מומחיותו והישגיו של בעל התפקיד שעבורו מתבקש אישור התגמול, את הסכמי התגמול הקודמים שנחתמו עם בעל התפקיד שעבורו מתבקש אישור התגמול וכן הסכמי תגמול קודמים שנחתמו עם מי שכיהן במשרה המיועדת.

תקרה שתמנע שכר בלתי סביר

לרכיבי השכר המשתנה, נכתב במסמך, תיקבע תקרה שתמנע מתן שכר בלתי סביר. החברה תהיה רשאית לדרוש מנושא משרה את החזרת תגמולים, אם הם הוענקו על בסיס מידע בדבר ביצועי החברה שהתברר כמוטעה או במקרה של התנהגות בלתי הולמת.

בנוסף, לא יינתנו בונוסים ומענקים ללא הבניה מראש של שיקולי ההענקה, והמרכיבים המשתנים של השכר לא יינתנו על בסיס ביצועים של הטווח הקצר.

באשר למענקי הפרישה, ממליצים במשרד המשפטים כי חברה תהיה מחויבת לקבוע מדיניות לגבי גובה מענקי הפרישה. "הבניית השכר דורשת הסדרה, הן בשל מורכבותה הן בשל הקלות שבה ניתן לבצע בה מניפולציות, והן בשל עיוות הפוטנציאלי בשיקול-הדעת של נושאי המשרה", הוסבר בדו"ח.

משרד המשפטים: לא נכפה מבנה שכר על החברות

עם זאת, מציינים מחברי הדו"ח, אין בכוונת משרד המשפטים לכפות על החברות מבנה שכר מסוים או לקבוע עבורן תקרות שכר: "את קביעת מדיניות השכר יש להותיר לכל חברה על-פי מאפייניה". מה שכן ייקבע מראש הוא הפרמטרים והעקרונות הכלליים שעל-פיהן תיקבע מדיניות החברה.

אחד הקריטריונים המרכזיים אליהם יש להתייחס הוא היחס בין השכר הממוצע בחברה לבין שכר הבכיר. "ההנחה היא כי החברה תתקשה לתרץ פערי שכר גבוהים מדי בין שכר הבכירים לשכר הממוצע בחברה, לא רק מטעמים חברתיים כוללים אלא גם מטעמים תועלתניים של שיקולים פנימיים של החברה הציבורית", הוסבר.

אחת הטענות ששבה ועלתה בדיוני הוועדה מטעם בעלי השליטה והמנהלים היא כי קיימת הטיה בנתוני השכר בשל הדרך החשבונאית שבה נרשם ערך האופציות במאזני החברה. על-פי טענה זו, בפועל הסכומים המתקבלים ממרכיבי שכר משתנים נמוכים בהרבה מהערך החשבונאי המופיע בדו"חות.

משרד המשפטים ממליץ בנושא זה כי החברה תחויב לקבוע תקרת שכר כוללת ותקרה לכל אחד מהמרכיבים המשתנים בשכר.

ממליצים להסדיר גם את "מצנחי הזהב"

גם את תחום "מצנחי זהב" הנדיבים ממליץ המשרד להסדיר: "מצנחי זהב יכולים לשרת את החברה בשכירת מנהלים מוכשרים, אולם גם כאן חייבים לתחום את ההטבות ולהגדירם היטב על בסיס פרמטרים כמו תקופת ההעסקה, השכר שנקבע".

מחברי המסמך ממליצים לקבוע הוראות נוספות פרטניות יותר המתייחסות לסוגיות כמו אורך תקופת ההבשלה ותחימת תגמולי הפרישה.

יש לציין כי רשות ניירות ערך סבורה כי אין לקבוע את הוראות הבניית השכר בחקיקה, אלא להותיר זאת למנגנונים רכים יותר כמו "אמץ או גלה". זאת בעיקר על מנת שניתן יהיה להתאים את הפתרון המתאים לכל חברה וחברה ועל מנת להעניק גמישות להסדרה.

גם המועצה הלאומית לכלכלה חולקת על חלק מהמלצות משרד המשפטים לגבי הבניית השכר, בעיקר בנוגע לעמדה לפיה בין שיקולי הבניית השכר יש לקחת בחשבון את היחס בין השכר הממוצע בחברה לבין שכר המנהלים.

"נאמן נשאר משרתם של בעלי ההון"

ח"כ חיים כץ, מיוזמי הצעת החוק, מסר בתגובה כי "מסקנת הוועדה טובות רק לנייר שעליו הן נכתבו". כץ הודיע כי ימשיך לחוקק את הצעת החוק במושב הכנסת הקרוב.

"שר המשפטים יעקב נאמן נשאר משרתם של בעלי ההון. הוא שירת אותם בעבר, הוא שירת אותם בהווה, והוא ישרת אותם בעתיד. חבל ששר המשפטים לא בחר לייצג את המדינה, את החברה ואת מצביעי הליכוד וממשיך להיות נאמן רק לבעלי ההון", הוסיף כץ.

ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה: "מדובר במסקנות דלוחות וחסרות משמעות. הצפוי מראש התממש, ומתברר כי שר המשפטים נאמן מונה מלכתחילה כדי לאפשר המשך השתוללות שר הבכירים, ולא כדי לעצור אותה.

"נאמן אינו מחוייב לציבור הרחב, אלא לסקטור ממנו בא ואליו ישוב: בעלי ההון והמנכ"לים העשירים. במסקנות הצליח נאמן לעקר מתוכן אפילו את המלצותיו של יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, אשר מלכתחילה היו אף הן מתונות מדי. המאבק להפסקת השחיתות של תשלום שכר פרוע לבכירים על חשבון הציבור יימשך".