עו"ד דורון רפואה הגיש בקשת ביזיון ביהמ"ש נגד מנהלי העיזבון

עו"ד דורון רפואה, שבית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לפני כחודש וחצי את ערעורו, 4 שנים לאחר שהוכפש כמי שגזל מיליונים מעיזבון של לקוחה, הגיש היום (ב') לבית המשפט, יחד עם שותפו, ד"ר דניאל רוגובסקי, בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד מנהלי העיזבון, עוה"ד זרח רוזנבלום ועלס דוברונסקי.

בבקשתם טוענים רפואה ורוגובסקי כי מנהלי עיזבון המנוחה א', עוה"ד רוזנבלום ודוברונסקי, מתעלמים מפסק הדין שניתן בערעור ומתנהגים בדרך של זלזול מופגן בהחלטה.

לדבריהם, עוה"ד רוזנבלום ודוברונסקי לא העבירו עד עתה את החומר שבחזקתם, ואינם מאפשרים את קיום צוואת המנוחה שבית המשפט המחוזי קבע בערעור שעליה להתקיים, על-פי לשונה המקורית.

"התנהגות מנהלי העיזבון מהווה ביזוי של בית המשפט הנכבד", טוענים המבקשים באמצעות עו"ד ראובן בילט, ומוסיפים: "אין כל דרך לכפות על מנהלי העיזבון לאפשר את ביצוע הצוואה שקיבלה תוקף, אלא בדרך של הטלת קנס בגין כל יום בו אינם מעבירים את החומר שיאפשר את ביצוע הוראות הצוואה".

עו"ד זורח רוזנבלום מסר בתגובה: "טרם ראיתי את הבקשה, ותגובה מסודרת תוגש לבית המשפט. ואולם, על פניה מדובר בבקשה בלשון המעטה מוזרה ומטעה, כיוון שהוראות הצוואה מקוימות במלואן, הן לפני פסק הדין של בית המשפט המחוזי והן לאחריו".

עו"ד רוזנבלום הוסיף כי "פסק הדין של המחוזי לא שינה את מעמד מנהלי העיזבון הקיימים".

בתחילת אוגוסט 2010 קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב את ערעורו של עו"ד דורון רפואה, שבעבר פורסם כי ניסה להשתלט על נתח גדול מירושת 30 מיליון השקלים של ידידתו הגוססת, וקבע כי לדברים אין שחר.

השופטות אסתר קובו, מיכל רובינשטין ועפרה צ'רניאק נעתרו לבקשתו של רפואה, ביטלו את פסק דינה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, טובה סיוון, שפסלה 11 סעיפים בצוואת ידידתו המנוחה, וקבעו כי הצוואה המקורית שערך עו"ד רפואה תתקיים כלשונה.

בהחלטתן דחו השופטות את קביעותיה של סיוון לגבי התנהגותם של עו"ד רפואה וד"ר דניאל רוגובסקי, מי שהיה בן-זוגה של המנוחה, שהוכתר שכשותפו לדבר עבירה, תוך שציינו כי הן לא מצאו כל יסוד לדופי שהטיל בית המשפט למשפחה בהתנהגותו של עו"ד רפואה בפרשה.

"בניגוד לקביעות בית המשפט לענייני משפחה, לא מצאנו קשר סיבתי כלשהו בין התנהגות עו"ד רפואה לאחר מות המנוחה - ובין מסקנת פסק הדין של סיוון כי עו"ד רפואה הגה מראש צוואה, באופן שהוא יזכה בחלק הארי מהעיזבון", קבעו השופטות, והוסיפו כי גם אם נזקק עו"ד רפואה בטרם יפעל לאישור בית המשפט למינויו כנאמן, אין בדברים אלה כשלעצמם כדי לבסס את האמירות החמורות כנגדו וכנגד רוגובסקי, שניתנו במסגרת פסק הדין של סיוון.

"רפואה, כנאמן על-פי הצוואה, היה בעל מעמד לעתור לקיום הצוואה, ומסקנת בית המשפט כי הוא נזקק לרוגובסקי כדי להגיש את הבקשה, וכי האחרון היה לו כ'איש-קש', אין לה על מה שתסמוך משום בחינה. על אחת כמה וכמה משלא הוכח כי פעולותיו של עו"ד רפואה לאחר מות המנוחה עמדו בניגוד למשאלותיה ורצונותיה".

בנוסף, השופטות קבעו כי לא נמצא בחומר הראיות וגם לא בנימוקי בית המשפט למשפחה שאינם עולים עמו בקנה אחד, טעם ממשי המכרסם במהימנות גירסתו של עו"ד רפואה כי הוא אמר למנוחה שיפחית משכר-טרחתו כנאמן.