בלוף סרטי התלת-ממד מתחיל להיחשף: לא הכול "אווטאר"

מרוב התלהבות, בהוליווד שכחו שכמות אינה עדיפה על איכות ■ רוב סרטי התלת-ממד הם בסך-הכול סרטים שעברו המרה מדו-ממד, שאינם מצדיקים תוספת של כ-3 דולר לכרטיס

ההצלחה המטאורית של "אווטאר" הפיחה חיים חדשים בהוליווד. אולפני הסרטים האמינו כי טכנולוגיית התלת-ממד, שהפכה את "אווטאר" לסרט המכניס ביותר בכל הזמנים, תציל את התעשייה, שסובלת כבר שנים ארוכות ממכת הפיראטיות ומירידה במכירות ה-DVD שפוגעות בהכנסות. לכן הופקו השנה 22 סרטים בתלת-ממד, ובשנה הבאה צפויים לעלות לאקרנים עוד 26.

אבל מרוב התלהבות, בהוליווד שכחו את העיקרון הידוע שכמות אינה עדיפה על איכות. כך קורה שברוב המקרים סרטי התלת-ממד הם בסך-הכול סרטים שעברו המרה מדו-ממד, ובניגוד ל"אווטאר", אין בתוספת הזו הרבה מעבר לקצת עומק בתמונות.

באולפני הסרטים אמנם מוציאים בין 5 ל-20 מיליון דולר כדי להמיר את הסרטים לתלת-ממד, אבל הם בונים על טרנד "אווטאר" שימשוך את הקהל להגיע לקולנוע ולשלם תוספת של כ-3 דולר עבור כרטיס לסרט תלת-ממדי.

אלא שהקהל פשוט לא קונה את זה. הפקת הסרט "פיראנה 3D", למשל, עלתה 24 מיליון דולר, אבל אחרי 5 שבועות הסרט הכניס רק 63.5 מיליון דולר, סכום נמוך משקיוו בתעשייה.

הסרט "כלבים נגד חתולים: נקמתה של קייטי" במצב גרוע יותר: ההוצאות עמדו על 85 מיליון דולר, בעוד שהסרט הצליח להכניס רק 103 מיליון דולר; ואפילו בשובר הקופות "צעצוע של סיפור 3" רק 57% מההכנסות הגיעו מהתלת-ממד.

היטיב לבטא את התסכול צ'ייס קארי, נשיא ניוז קורפ ומנכ"לה ובעל אולפני פוקס שהפיקו את "אווטאר", שהודה לאחרונה כי יש בעיה באינפלציית הסרטים בז'אנר, וציין כי "אי-אפשר לשלב את הטכנולוגיה הזאת בכל סרט".

נראה כי לפחות במקרה של סרטי התלת-ממד הקהל לא ממש פראייר. נו טוב, תמיד אפשר לקנות פופקורן במחיר מופקע.