הריבית תעלה מהר מהציפיות

אפשר להיות מופתעים וליילל לאחר כל העלאה שתגיע, ואפשר פשוט להיערך בהתאם

נחמץ הלב למשמע זעקת התעשיינים והיצואנים לנוכח העלאות הריבית החוזרות ונשנות, ואין מי שימצא מזור לכאבם. מצד אחד מורגשת פגיעה מיידית בעלויות המימון, וכמו בתנועת מספריים, מהצד שני הירידה המתמשכת בשער הדולר שוחקת את סעיף ההכנסות במונחי המטבע המקומי. ועדיין, ברור לכל שהמהלך של בנק ישראל צפוי להמשך עד להתייצבות בריבית בשיעור 4%, ונותר רק להתווכח כמה זמן יארך המהלך.

בנק ישראל צופה העלאת ריבית בשיעור 0.75% בלבד ב-12 החודשים הבאים, בדומה לציפיות שוק ההון. אם אכן יתקיים המהלך בהתאם לציפיות, אזי רק בשנת 2012 תונהג במשק ריבית ריאלית חיובית, לראשונה מאז דצמבר 2008.

צמיחה בשיעור 4.7% ברבעון השני של השנה, חרף משבר החובות שפקד את אירופה, ושוק עבודה המצוי כעת במצב הקרוב למשק בתעסוקה מלאה, אינם מתאימים כלל וכלל להנהגתה של ריבית ריאלית שלילית. במצב שכזה אין לבנק ישראל היכולת לעמוד ביעד יציבות המחירים. וחמור עוד יותר, ניפוח נוסף של בועת האג"ח והנדל"ן למגורים מספק מצע נח להתפתחותם של משברים עתידיים.

עם כל הכבוד לדולר

יש מי שטוען שישראל נמצאת תחת מתקפת טרור כלכלית, מתקפה של ספקולנטים. תהיתי, מי הם אותם בני העוולה שמצאו עניין דווקא בהרס תשתית הייצוא הישראלית. ברבעון שחלף אשר התאפיין בגידול בביטחון ובנהירה לסיכון, נחלש השטר הירוק ביחס לשקל ב-5.5%. אלא שבאותה תקופה בדיוק השלים הדולר צניחה של 10% מול האירו, 4.5% מול הליש"ט ו-4.8% למול הין היפני. מסתבר אם כך שכלכלת ישראל היא לא היחידה המככבת ברשימת המטרות לחיסול.

ומה לגבי פער הריביות? ההנחה היא ש-1.75% הפרש בריביות הוא שמושך לכאן זרם השקעות זרות ומחזק את המטבע המקומי. ההנחה הזו לא עמדה במבחן המציאות עד כה, כאשר ב-12 החודשים שחלפו גדל הפער בריביות באחוז ורבע בסה"כ בעוד ששער הדולר נותר לכוד בין 3.68 ל-3.9 שקלים.

לא הריבית הנמוכה היא שהחזיקה את הדולר גבוה ולא העלאתה בלבד היא שתביא להיחלשותו. הרכישות של בנק ישראל הם שתמכו ברצועת הניוד שנוצרה למעשה והפסקתם בעתיד הקרוב היא שתביא להתפרקותה. אין ברירה, כדי שיתקיים שווי משקל פער הריביות בין ישראל לארה"ב צריך להיות מתואם עם פערי הצמיחה.

ואיך אפשר להתעלם מהשלכותיהן העתידיות של תגליות משאבי הטבע. הקיטון באנרגיה המיובאת החל משנת 2012 ויצוא הגז הצפוי החל מ-2016 יביאו לחיזוק נוסף של הצמיחה מחד ולהחלשות נוספת של המט"ח מאידך. אמנם דייה ל"צרה" בשעתה, אך יש להניח שהתיקון בשערי המטבעות יחל לתמחר את ההשלכות הרבה לפני המועד.

ניתן להתגונן

תעשיין ויצואן חייבים לדעת לנטרל סיכונים פיננסיים כדוגמת שינויים במט"ח וריביות. מי שישקיע משאבים בגידור חשיפות למטבעות מדינות היעד ויתאים מח"מ של נכסים והתחייבויות, לא יצטרך ליילל ולאיים בכל פעם שפישר יחליט להעלות את הריבית.

משקי הבית צריכים לבנות את תזרים החזרי ההלוואות והמשכנתאות בהנחת ריבית עולה, ולעדכן את בסיסי ההצמדה ופריסת התשלומים להלוואות קיימות כדי לא לפגוע ביכולת ההחזר.

גם את תיק ההשקעות שלכם כדאי להתאים למצב. היום יותר מתמיד, יש לבחון החזקה באג"ח קונצרניות בריבית משתנה ברכיב משמעותי מתיק האג"ח לצד אג"ח צמודות למדד. אם עדיין ישנה חשיפה למט"ח בתיק שלא למטרות גידור או נטרול חשיפה, אז אולי הגיע השעה להפנים שמט"ח הוא הימור ולא השקעה.

מהלך העלאת הריבית ימשך גם בשנה הקרובה, בתרחיש הסביר. לא כדאי להתעלם מהאפשרות שקצב ההעלאה יפתיע ויהיה הרבה יותר מהיר.

  1. אלדר גנזל הוא מנכ"ל אסטרטג בית השקעות
  2. ניתן ליצור קשר בכתובת eldar@astrateginvest.co.il
  3. האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד