שוק הנפקות הביומד בארה"ב התעורר לחיים, וחברות ישראליות לוטשות אליו עיניים. ואולם, בין השוק הישראלי לבורסה בארה"ב פרוס אוקיאנוס, ולא רק פיזי. החברות ברובן עדיין לא לגמרי בשלות לנאסד"ק, מבחינת התוכן והפרזנטציה כאחד, ויידרשו זמן, הון ומומחיות לביצוע מקצה השיפורים הדרוש.
כעת מציע את עזרתו בכך אדם מוכר לתעשייה - מייקל וייס, מי השתלט וניהל את החברות XTL וקריקס, תוך שהוא מגייס להן מאות מיליוני דולרים. וייס נחשב לבעל מגע קסם מול שוק ההון האמריקני, אך גם לדמות שנויה במחלוקת. שתי החברות הגיעו תחת שרביטו של וייס למצב שבו היו תלויות כמעט לחלוטין בניסוי יחיד ושתיהן נכשלו בו והתרסקו. האם הייתה זו אשמתו של וייס? הרי כישלונות בניסויים בביומד מתרחשים גם בחברות טובות ועם הנהלות מקצועיות. התשובה לשאלה, אם היה ניתן לנהל את החברות אחרת, מגוונת כמעט כמו מספר הנשאלים.
מאמן, לא קפטן
לפני כשנה הקים וייס יחד עם ד"ר לינדסי רוזנוולד, שגם לה מעורבות בעבר בחברות ישראליות, את חברת ההשקעות Opus Point. החברה מאגדת תחתיה מספר קרנות בהיקף כולל של מעל 100 מיליון דולר, שגויסו בעיקר ממוסדיים ומשפחות עשירות.
הקרן מתמחה במדעי החיים ובעיקר בחברות ציבוריות, אותן ניתן להצמיח על-ידי מעורבות פעילה של וייס וצוותו ("'קואצ'ינג' של ההנהלה עד-ידו", לפי הגדרתו). במהלך השנה האחרונה החברה השקיעה בין היתר בחברות AMRN וסאנסיס.
אתמול ביצעה אופוס השקעה של 3 מיליון דולר בבית ההשקעות National Holdings, במטרה להקים תחתיו פעילות מתמחה במדעי החיים. דרך מיזם זה מתכוונים וייס וקבוצתו להשקיע בחברות מדעי חיים שעדיין אינן ציבוריות בארה"ב ולהביאן להנפקה. המיזם יציע גם אפשרות של בנקאות השקעות בלבד, ללא גיוס.
במסגרת המיזם החדש, מפנה וייס את מבטו שוב לשוק הישראלי, ומחפש להשקיע הן בחברות ציבוריות שנסחרות בתל אביב והן בחברות פרטיות, מתוך כוונה לבנות אותן להנפקה בארה"ב. "אנחנו יכולים להביא 5-20 מיליון דולר לחברה, לא בהכרח ישירות מהקרן שלנו, אלא גם מגורמים אחרים שאנחנו מכירים.
"מטרתנו היא לעשות תהליך די דומה למה שעשינו בקריקס ו-XTL, "אלא שכאן המעורבות שלנו תהיה מרוחקת יותר ולא ניקח שליטה בחברות. כך, נוכל להשקיע ולהיות מעורבים במספר חברות בו-זמנית".
בינתיים לא היו לווייס מגעים עם חברות ספציפיות בתחום זה, אך עם רכישת נשיונל הדברים צפויים להשתנות.
* החברות הישראליות, שהיום מדברות על הנפקה בנאסד"ק, אכן יכולות להנפיק?
"אני לא בקיא בחברות ספציפיות. זהו שוק קשה. בשנה האחרונה כמעט כל המשקיעים בהנפקות הביומד בנאסד"ק הפסידו. דווקא בגלל זה, כולם מחכים ל-IPO טוב, שיגיע במחירים הנכונים. בניגוד לחתמים הגדולים, אנחנו בהחלט מרגישים בנוח עם חברות שכרגע שווי השוק שלהן אינו גבוה. הצלחנו עם חברות כאלה בעבר".
ובכל זאת, המודל מעט שונה. "הפקתי לקחים מקריקס ו-XTL. למדתי לא לשים את כל הביצים בסל אחד או שניים למשך 3-4 שנים. בחברות ההן ביססתי אחזקת שליטה ולקחתי חלק פעיל בניהול. כדי להשיא תשואה למשקיעים שלי.
"אני צריך למקסם את ערך תרומתי לחברות על-ידי התמקדות בגיוס הון, ייעוץ והובלה של הנהלות, שהן מראש טובות במה שהן עושות. אני רוצה להיות המאמן ולא הקפטן של הקבוצה.
"חשוב עבור המשקיעים שלי שאבזר סיכונים, כי הביומד הוא תחום קשה ודבר אינו ידוע. לו זה היה קל, חברות התרופות ששופכות מיליארדים על מו"פ, כבר היו מוצאות תרופה לכל מחלה".
בעבר אמר וייס בראיון ל"גלובס" כי כל חברת ביומד צריכה להציע פרופיל סיכוי מול סיכון בינארי, ולא לפזר את מאמציה בין מספר רב של פרויקטים. "ההצעה של חברה צריכה להיות ממוקדת והמשקיע הוא שיבזר סיכונים".
* מה לגבי עובדי החברה ומנהליה? בחברה בינארית, הם לא יכולים לבזר סיכונים ויש צ'אנס סביר לכישלון. מה בכל זאת מניע אותם?
"התקלת אותי. זו באמת שאלה קשה. זה הטבע האנושי להאמין שהמוצר שלך, דווקא הוא זה שיעבוד. כל פעם שמגיעה תרופה לשוק, זה אחרי שמישהו צלח אתגרים לא סבירים בהתמדה עיקשת ולעתים בלתי הגיונית. על כל אחד כזה, יש אלף שהאמינו ולא הצליחו, אבל כולם חולמים ולכולם יש מוטיבציה נהדרת. זו לא בעיה.
"גם לי, בקריקס, הייתה תשוקה כזו. האמנתי, רציתי שהתרופה תעבוד, חשבתי שנוכל לעזור לאנשים. יחד עם עוד אנשים בחברה, התאכזבתי. כמנהל אתה חייב את התשוקה והאמונה, אחרת אין לחברה סיכוי. כמשקיע אסור שתהיה לך תשוקה, עליך להיות ניטרלי".
* חברה כמו קריקס שרוכשת תרופות מבחוץ, עלול להיות חסר לה בסיס מדעי אצלה בבית. זה מפריע?
"זה לא כל-כך משמעותי. מה שחשוב זה הנתונים של אותה התרופה וכן ההנהלה".
"לבנצור היה סיפור מצוין לספר"
לאחרונה מכר וייס מניות של קריקס וחדל להיות בעל עניין. זאת, כשנה וחצי מאז פרישתו מתפקיד מנכ"ל החברה. עם החלפתו במנכ"ל הנוכחי, רון בנצור, שהיה יד ימינו של וייס בקריקס ו-XTL, הוצג בנצור כמי שמציע דרך חדשה, חלופית לזו של וייס, אפילו כמי שמורד מעט ברבו, ובהצלחה לא מבוטלת. מאז חילופי ההנהלה, נסקה המניה במאות אחוזים. היום טוען וייס שהכל התנהל לפי התוכנית שלו עצמו.
לדבריו, "כשקריקס נפלה, ידעתי שאנחנו הולכים לתקופה שקטה, עד שנוכל להציג תמונה חדשה ומושכת. שלושה שבועות אחרי הכישלון בניסוי, התחיל רשמית המיתון. לקריקס היו תרופות וכסף להמשיך, אבל לאף אחד לא היה אכפת מביוטק. החלטתי לשמור על שקט ולתת לחברה להתקדם במשך שנה, בלי שמישהו יבקר אותנו.
"לאחר שנה הכנסתי את רון, מנהל שהכשרתי בצמוד אליי במשך 10 שנים, אדם נהדר וחבר קרוב, ויחד תכננו את ההשקה מחדש של קריקס, ואז החלטתי שגם עבורי, עדיף שיהיה קול אחר. במיוחד אם אני גם בעל מניות. לא במקרה, אחרי שעזבתי היה לרון סיפור מצוין לספר".
* לאחרונה מכרת מניות קריקס וחדלת להיות בעל עניין.
"מכרתי חלק מהמניות, אבל רק מספיק כדי שאוכל למכור ולקנות בלי לדווח, אם אצטרך כספים לאופוס. אני מאוד אוהב את קריקס גם היום. כל עובד שם שכרתי. כל תרופה רכשתי.
"הנתונים עד עכשיו מעולים. יש מוצר סרטן מאוד מלהיב עם שוק גדול, אבל עם סיכון גדול. מנגד, יש תרופה למחלת כליות שדי ברור שהיא עובדת, אבל ישנה שאלה לגבי גודל השוק. היא עשויה להפתיע לטובה. מה יקרה עם החברה ב-5 השנים הקרובות? אני מאמין בה, אבל זה ביוטק. אף אחד לא יודע".
* איך זה לעבוד עם ישראלים?
"אני ממש אוהב ישראלים ומצפה לעבוד אתכם שוב. העבודה עם ישראלים לא כל-כך שונה מאשר בארה"ב. תחום מדעי החיים מאופיין באופן כללי באנשים חכמים מאוד, בעלי דעות נחרצות. ההבדל הוא שבישראל, כשצועקים עליי, אני לא מבין מה אומרים".
וייס בעקבות המודל של פרוסט
משקיע ביומד שרוכש נתח נכבד בבנק השקעות, זה מהלך מעניין, אך לא ממש חסר תקדים. וייס לא מסתיר שחיקה בכך את פיליפ פרוסט, יו"ר טבע, שרכש ב-2006 כ-30% מבנק ההשקעות Ladenburg Thalmann.
לדבריו, "ההשקעה בבנק הייתה רווחית מאוד עבור פרוסט. הוא הגדיל את פעילותם על-ידי בניית תחום הביומד לצד עסקים אחרים. לנשיונל, בה השקענו אנחנו, יש כ-70% מההכנסות של לנדנבורג אבל היא נסחרת רק בעשירית מהשווי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
