בורר: הירשברג ישלם כ-40 מיליון שקל לשותפו לשעבר במלרג

מיכאל ‎‎הירשברג רכש בשנת 2007 את המניות של יוסף מלמד, שותפו לשעבר במלרג ■ מאז התכווץ שווי חברת הנדל"ן ל-13 מיליון שקל, והיא נמצאת בהקפאת הליכים‏‏

‎‎שבועיים לאחר שהוצא צו הקפאת הליכים לחברת מלרג, ספג היום (א') בעל השליטה בחברה, מיכאל הירשברג, מכה נוספת, בדמות פסק בוררות הקובע כי עליו לשלם כ-40 מיליון שקל לשותפו לשעבר בחברת הנדל"ן הציבורית, יוסי מלמד.

השופט בדימוס שלום ברנר קבע כי ההסכם שנחתם בשנת 2007 לרכישת אחזקותיו (37.5%) של מלמד במלרג על-ידי הירשברג שריר וקיים.

מלרג הנדסה וקבלנות הוקמה בשנת 1990 על-ידי הירשברג ומלמד, שני מהנדסים שצירוף שמותיהם העניק לה את שמה. בשנת 2005 הונפקו כ-25% ממניות החברה בבורסה, ובשיאה היא נסחרה בשווי של כ-270 מיליון שקל.

בסוף 2007 הסתיים סכסוך רווי יצרים בין השניים בהסכם לרכישת החזקותיו של מלמד על-ידי הירשברג תמורת 67 מיליון שקל.

מתוך סכום זה שולמו למלמד 27 מיליון שקל בלבד, סכום שככל הנראה מומן בחלקו באמצעות דיבידנד יוצא דופן של כ-20 מיליון שקל שחילקה מלרג בשנת 2008.

‏‏‎‎‏"החברה איננה חדלת פירעון"

‏‎‎עורכת הדין מיטל בן-בסט ממשרד פישר-בכר-חן, שייצגה את מלמד, הסבירה כי במסגרת העסקה העניק הירשברג ביטחונות בדמות המניות עצמן, וכן ערבויות בנקאיות בהיקף של כ-8 מיליון שקל. מחר (ב') תפנה עו"ד בן-בסט לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לצורך אישור פסק הבורר.

לפני כשבועיים, לאחר שהבנקים סגרו למלרג את האשראי, הגישה החברה הקבלנית בקשה להקפאת הליכים ולהסדר חוב עם נושיה, על רקע התחייבויות של כ-150 מיליון שקל, בעיקר למחזיקי האג"ח שלה. "החברה בפירוש איננה חדלת פירעון. הקפאת הליכים והסדר נושים הם הדרך היעילה ביותר לפתרון בעיית תזרים המזומנים שלה, בפרט כשמדובר בחברה פעילה, רווחית, עתירת ידע, ניסיון ונכסים", נכתב בבקשה.

‏מלרג סיימה את המחצית הראשונה של השנה בהפסד של 8.2 מיליון שקל, בהמשך להפסד דומה ב-2009 כולה. הכנסותיה צנחו במחצית השנה בכ-20%, ל-58.4 מיליון שקל.

עוד לפני שהוגשה הבקשה להקפאת הליכים צנחה המניה למחיר ששיקף למלרג שווי שוק של כ-13 מיליון שקל, כך שמבחינת הירשברג היתה רכישת השליטה עסקה גרועה ביותר.‏

‏‏‎‎‏"ניצחון ברור של הירשברג"

‎‎לדברי בא-כוחו של מיכאל הירשברג, עו"ד אלי כהן ממשרד גורניצקי ושות', "פסק הבורר הנו ניצחון ברור של הירשברג. הבורר קיבל את טענותיו, שלפיהן אומדני ההוצאות וההכנסות בפרויקטים שהיו באחריותו של מלמד לא היו נכונים, ועל כן הפחית סך של כ-10 מיליון שקל מן התשלום.

‏"הירשברג טען לאורך כל הדרך כי מלמד רימה אותו ומסר נתונים מוטעים בקשר עם הפרויקטים שבהם טיפל, כפי שגם נקבע על-ידי ועדת הביקורת של החברה. פסק הבורר ותוצאתו מאשרים טענות אלה.

‏‏"כך למשל ראוי לציין כי למרות שלא היה מחויב בהנמקה, מצא הבורר לנכון לנמק את פסיקתו, וציין כי הצגת הנתונים הלא נכונה בקשר עם הפרויקטים של מלמד היתה בעלת השלכה רצינית על הערכת השווי של הירשברג, והפחיתה מערך מניות החברה", דברי כהן.