נערים ערבים יידו אבנים במכוניתו הנוסעת של חיים בארי בשכונת סילוואן בירושלים המזרחית. הוא המשיך לנסוע ובתוך כך פגע בשניים מהנערים. התקשורת ציינה את עובדת היות בארי איש ימין קיצוני. זה ללא ספק פרט בעל ערך חדשותי, אבל לא צריך לקשור עובדה זו עם עצם המעשה.
האם אדם בעל השקפות שמאלניות היה נוהג אחרת? כלומר, האם היה עוצר את המכונית כדי למנוע פגיעה בנערים? קודם כול, אותם הנערים עצמם לא עושים הבחנה בין שמאלני לימני. על-פי הדיווחים, הנערים פעלו לפי הוראות של מבוגר שהיה במקום ואמר להם אם המכונית המתקרבת היא של יהודי או לא. יהודי - לא שמאלני ולא ימני. יהודי. כלומר, האבנים מכוונות ופוגעות ללא הבדל דעה והשקפה - אלא על פי הבדל בין לאום יהודי וערבי.
דבר שני, לעמוד מול מיידי אבנים זה דבר מפחיד לאללה, תרתי משמע. רבים מתייחסים ליידוי אבנים כאל מעין משחק לא מזיק של ילדים, אבל אבן יכולה להיות קטלנית מאוד, כפי שהייתה פעמים רבות בעבר. לא צריך להיות ימני, ואפילו לא קיצוני, כדי ללחוץ על דוושת הבנזין כדי לברוח מה שיותר מהר. השאלה במצב כזה היא לנסוע (ואולי לפגוע) או לעצור (ואולי להיפגע). נדמה לי שבנקודה זו נוכל לרשום קונצנזוס בין השמאלני לימני.
לעומת זאת ...
ילד ערבי אחר שהיה לאחרונה בחדשות אמנם לא נפגע, אבל זה לא משום שמישהו ניסה למנוע זאת - להיפך. בשבוע שעבר הרשיע בית דין צבאי שני לוחמי גבעתי שבמהלך עופרת יצוקה השתמשו בילד ערבי כדי לפתוח מטענים שהיו חשודים כממולכדים, בניגוד לחוק "נוהל ילד". כלומר, הילד שימש למטרות שבשבילם ייצרו רובוטים, כלומר בשביל ה"לוחמים" זה בכלל לא היה ילד, אלא סתם משהו שיכול להתפוצץ, כמו הרובוט.
ערכים לא חיוביים
אחד מחבריהם, סמל ראשון (סמ"ר) שי כהן, צוטט היום ש"הפקירו אותם. אילו הם היו הורגים ארבעה מחבלים, הרמטכ"ל ושר הביטחון וכולם תולים היו להם צל"ש על הכתף. אבל אותם נטשו" . האם זו התבטאות מטופשת של חייל בודד, או שמדובר באורח מחשבה אופייני? הסמ"ר, כבר לא ילד, אינו מבחין בין הריגת טרוריסטים לבין העמדת ילד בסכנת חיים, כאילו היה חפץ. לפי התבטאויות דומות נראה שהרס"ר הוא אחד מני רבים שבמנטליות שלהם ערבי טוב זה ערבי מת, בין אם הוא ילד או מבוגר.
אנשי ציבור בכלל, ומפקדי צה"ל בפרט, נורא אוהבים להשתמש במילה "ערכים". ערכי מדינה, ערכי צה"ל. שמענו רבות על ערכים אלה בפרשת מסמך גלנט המזויף, למשל. אבל ערכים זה גם, ובעיקר, אלה המוגדרים כאנושיים. ומהתבטאויות כמו של הרס"ר עולה הרושם שכאשר מדובר בערכי צה"ל, זה לא בהכרח אומר דברים חיוביים. כל כך הרבה זמן הוקדש למסמך גלנט, וכדאי להקדיש גם זמן למסמך הרס"ר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
