אקשטיין: "אין לנו אשליות, אי-אפשר לעצור היחלשות הדולר"

אקשטיין בראיון ל"גלובס": "אין מגבלה חיצונית על רכישת הדולרים" ■ בתשובה לשאלה עד מתי תימשך ההתערבות, ענה בחיוך: "אני לא אכנס לכמויות. ההתערבות תימשך כל עוד היא תורמת למשק" ■ "אנחנו לא יכולים לפתור את בעיית שערי החליפין, אבל יכולים למתן"

"אין לנו שום אשליה לגבי הדולר. אי אפשר לעצור את מגמת היחלשות הדולר בעולם, הכלכלה האמריקנית נחלשת ויש גירעון במאזן התשלומים שם, אז בורחים מהדולר. הדולר נחלש, האירו מתחזק. מדיניות ההתערבות שלנו נועדה למנוע פגיעה מוגזמת ולרכך את הפגיעה במשק וביצוא". כך אומר ל"גלובס" המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, המשתתף כעת בוועידת קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון.

- עד מתי תימשך ההתערבות? יתרות המט"ח מתקרבות ל-70 מיליארד דולר.

"אין מגבלה חיצונית על רכישת הדולרים. הרכישה מתבצעת על פי החלטת הנגיד ובעתיד תתבצע על פי החלטות הוועדה המוניטרית לכשתוקם".

- אז עד מתי יגדלו היתרות? 80 מיליארד, 90 מיליארד, 100 מיליארד?

(מחייך) "אני לא אכנס לכמויות. ההתערבות תימשך כל עוד היא תורמת למשק".

- והיא תורמת למשק?

"בוודאי, אנחנו לא יכולים לפתור את בעיית שערי החליפין, אבל יכולים למתן. ההתערבות ממתנת את התחזקות השקל ומסייעת ליצוא".

אקשטיין מסביר כי בראיית בנק ישראל, הנתון החשוב הוא שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, כלומר מול סל המטבעות שכנגדם ישראל מוכרת וקונה מוצרים. "מאז אוגוסט 2009 השקל התחזק ב-8% בעוד שהדולר נחלש ב-15% יחסית לאירו", ובפועל "היצוא גדל בצורה יפה ואפילו יותר ממה שקיווינו", הוא אומר.

- אז היכן הבעיה?

"הגידול ביצוא לא מאוזן. בלואו-טק ובתעשיות המסורתיות יש יציבות. רוב הגידול הוא בהיי-טק, שמוטה לארצות הברית, ולכן חולשת הדולר מהווה בעיה".

- מדוע בנק ישראל נוטל על עצמו את בעיית רווחיות היצוא? היכן המדיניות הפיסקאלית המשלימה?

"אפשר לעשות מדיניות פיסקאלית תומכת יצוא, אבל זו החלטה של הממשלה, לא של הבנק המרכזי".

אקשטיין מתייחס גם להתערבותו של שר האוצר יובל שטייניץ במדיניות הריבית ולהתבטאויותיו כי על בנק ישראל לא להעלות את הריבית. "יש חוק בנק ישראל. החוק מגדיר במדויק את הכלים ואת היעדים של הבנק. יש כלים שצריך להתייעץ עליהם עם האוצר, יש כאלו שצריך בשבילם הסכמה של האוצר. יש הגדרות ברורות בכל תחום - ריבית, נזילות, שער חליפין".

- אז הכל נפלא ביחסים בין בנק ישראל לאוצר?

"יש מזכר הבנות (MOU) בין בנק ישראל לאוצר שמגדיר מי עושה מה, כמה ומתי, מי מתייעץ עם מי ואיך, איזה מידע עובר. מערכת היחסים מוסדרת פורמלית ועובדת בפועל. שיתוף הפעולה הכרחי ליציבות הפיננסית. מלחמות ומאבקים לא טובים למשק".