הפסטיבל הגרוטסקי של מבקרי פישר

ועידת קרן המטבע בוושינגטון הייתה רצופה נאומים מפתיעים, דעות שלא העזו לומר בקול רם בוועידות קודמות, חששות כבדים מעתיד הכלכלה וכמובן "מלחמת המטבעות" שהפכה לנושא המרכזי של האירוע.

החלטות קונקרטיות לא ראינו, למעט פרקים עתידיים בסדרה "הבורר" - החלטה מסתורית ועמומה בה תשמש קרן המטבע כבורר לתנועות מט"ח חריגות. מי שללא ספק נושם לרווחה הם הבנקים להשקעות וקרנות הגידור. הם קיבלו היתר (זמני כך צריך לקוות כל בר דעת) להמשיך להשתולל בשווקים ככל העולה על רוחם.

טיפול של כפפות משי

מה שמדהים אותי יותר מכל הוא הטיפול בכפפות משי או ליתר דיוק הפחד מלגעת בגופים אלו. אותם גופים שחלקם נהנים מהתואר המפוקפק "גדולים מדי מכדי ליפול", תואר המתיר להם להשתולל כאוות נפשם בשוקי המניות, המטבעות והסחורות. אתם שואלים את עצמכם מדוע הבורסות בעולם ממשיכות לעלות לגבהים למרות כל החששות והאזהרות? מנהל השקעות סביר לא יאמר לכם שהשוק מגלם כבר את כל הדברים הרעים. מסתבר כי בניגוד למה שאסור כבר שנים רבות בארץ, אם תיכנסו לכמה בנקים גדולים להשקעות ותרצו להשקיע במניות למשל, תצטרכו להביא הון עצמי בגובה 35% מההשקעה והבנק יספק לכם את השאר. אשראי להשקעות מוכר לכם? חגיגות שנות התשעים כאן בבורסה זכורות לותיקים שביניכם? זה כל הסיפור. במקום ליעד את הכספים לתמרוץ הכלכלה, למתן אשראי לגופים עסקיים בארה"ב, מנותבים הכספים לבורסות ולמינופי הפרא של המט"ח והסחורות.

הגופים המפקחים אינם פוצים פה, שמא יתמוטט לפתע שוק המניות. עד כמה שדבריו של רוביני ורואי שחורות אחרים נשמעו קיצוניים לפני כמה חודשים, הרי ככל שחולף הזמן והתמונה מתבהרת כך גובר החשש מתרחיש כזה.

הבנק המרכזי ביפן התערב ורכש 20 מיליארד דולר. ההשפעה הייתה לפרק זמן קצר מאד ומדוע? מינוף רבותי זה כל הסיפור. בשוק שמגלגל טריליונים ביום (בכל המטבעות כמובן) אותן קרנות המהמרות על היין זקוקות היו לכל היותר ל מיליארד דולר בלבד על מנת "לעקר" את השפעת ההתערבות היפנית. אותו הדבר לגבי התערבות הבנק המרכזי בשוויץ וכנ"ל לגבי התערבות בנק ישראל.

"לא כוחות"

הבנקים והקרנות נהנים מקווי פעילות בהיקפים אדירים. הפעילות דורשת אחוז מגוחך של בטחונות - לכל היותר 5%. משמעות הדבר הינה שאם אתה רוצה למכור מיליארד דולר כל מה שאתה צריך להעמיד כבטחון יהיה סכום של 50 מיליון דולר במקרה הטוב. איך אומרים הילדים בשכונה - "זה לא כוחות". במקרה של בנק ישראל בשבוע שעבר צריך להבין כי על מנת לעקר את השפעת 600 מיליון דולר אותם רכש בנק ישראל היו צריכים המתמודדים מולו להעמיד בסך הכל 30 מיליון דולר!.

אם קרן המטבע הייתה רוצה לטפל בבעיה במהירות מבלי "לשפוך את המים עם התינוק" הייתה דואגת בראש ובראשונה להגדלת דרישת הביטחונות בכל המכשירים הפיננסיים. זה היה מטיל מגבלות ומצנן את ההתלהבות. אבל זהו כמובן אקט ישיר כנגד הגופים שנהנים היום מחסותם של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה. על כן באם לא יינקט צעד כזה אנו צפויים לראות המשך לתהליך ההתנתקות של הבנקים ומשרדי האוצר של המדינות בשווקים המתפתחים, מכללי המשחק אותם הכתיבו בעבר המדינות המפותחות ובראשן ארה"ב. ומה זה אומר לגבינו? הפסטיבל הגרוטסקי של מבקרי פישר איננו לרוחי. כמו שאמרתי כאן לא פעם ולא פעמיים - פישר שגה קשות בטקטיקה אבל האסטרטגיה בה נקט הצילה את המשק הישראלי. לא ראיתי מבקר שהציע אלטרנטיבה (כי פשוט אין). לא ראיתי מבקר שניסה לעשות חשבון פשוט מהו המחיר האלטרנטיבי לאי התערבות ולשער דולר 3.2 ש' ואולי 2.8 כפי שרצו לראות מורגן סטנלי וחבריהם.

"לעולם אל תאמר לעולם לא"

אז מה יקרה בהמשך? אני חושב שמי שקרא בין השורות את דברי פישר ושטייניץ מבין כי אין בדעתם להניח לשקל להתחזק. אוסיף ואהמר כי גם אם יש אכזבה מסיכומי ועידת קרן המטבע ואכזבה זו תבוא לידי ביטוי בהתחזקות האירו בימים הקרובים, ינקטו פישר ושטייניץ בצעדים עליהם התחילו לדבר בסוף השבוע, צעדים שעד לא מזמן נחשבו לטאבו והוזכרו רק כאן. זוכרים מה אמר המשנה לנגיד פרופ' אקשטיין לגבי התערבויות לפני שנתיים וחצי כשאמרתי שאין לבנק ישראל מנוס מלהתערב? לאחר מכן טבע הנגיד את המושג - "לעולם אל תאמר לעולם לא".

זוכרים שכתבתי כאן על הצורך בעמימות כשבנק ישראל דיבר על שקיפות מלאה במהלכיו? גם זה השתנה לפני כשנה. זוכרים שכתבתי על רכישות בימי שישי, על מתן מענה לפעילות הספקולנטים בשעות בהן בנק ישראל לא פועל ועל שינוי הרטוריקה הנדרש מהנגיד על מנת לשכנע? יש היום רכישות בימי שישי, נפתח סניף בניו יורק שיהיה פעיל בערבים ושימו לב לרטוריקה של הימים האחרונים. והעיקר המעבר לצעדים חריפים יותר במידה וההתערבות לא תשיג את מטרותיה - הגדלת דרישת בטחונות מהבנקים, עידוד השקעת מוסדיים מעבר לים בדרכים שונות. כל אלו הוצעו כאן בעבר, נפסלו על הסף על ידי האוצר ובנק ישראל והיום שוב עלו לכותרות כפתרון לגיטימי. והמיסוי שהצעתי כאן כפתרון שלא יהיה מנוס ממנו ונחשב כטאבו הגדול מכולם - עליו לפתע אומר פישר בראיון אתמול - " לעולם אל תאמר לעולם לא". המלצתי לך שר האוצר - אם יגיעו מים עד נפש ולא יהיה מנוס, למד ממקרה ברזיל. 7% זה המספר המנצח.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.