פיפ"א זכתה לקבל הרבה ביקורות בשנים האחרונות. רובן לא בהכרח חיוביות. אחת הטענות העיקריות היא סביב ההתעקשות של התאחדות הכדורגל העולמית שלא לאמץ עזרים טכנולוגיים, דווקא בתקופה בה הענף והקבוצות עושות קפיצת מדרגה עצומה בתחום. אבל מתברר שלפעמים גם בתוך חושך אחד גדול, ניתן למצוא נקודות אור: לפני 10 ימים בדיוק נכנסה לפעולה באופן רשמי המערכת החדשה של פיפ"א, TMS (Transfer Matching System). מטרת העל של המערכת, שתפעל באמצעות האינטרנט, היא להגביר את הפיקוח על הג'ונגל שנקרא שוק העברות השחקנים.
"זהו רגע היסטורי ומהפכני לכדורגל", התבטא בנושא נשיא פיפ"א, ספ בלאטר. "ה-TMS היא אמנם תוכנה אינטרנטית פשוטה יחסית, אבל תהיה לה השפעה עצומה על העברות בינלאומיות של השחקנים. בעזרת התוכנה הזאת, נוכל להילחם במגוון תופעות שליליות, כמו הלבנת הון בכדורגל".
***
על מה בעצם מדובר? המשמעות הראשונית של ה-TMS היא קודם כל - תום עידן הפקסים. העברה בינלאומית של שחקנים (ממדינה אחת למדינה אחרת) תתבצע אך ורק באמצעות המערכת האינטרנטית, כשהעברות מקומיות ימשיכו בינתיים להתקיים לפי השיטה "הישנה". 3,633 מועדונים מ-208 מדינות שונות בעולם קיבלו הכשרה לשימוש במערכת במהלך שלוש השנים האחרונות, שהוגדרו על-ידי פיפ"א כתקופת "פיילוט" של המערכת. גם ישראל מעורבת בסיפור הזה: אצלנו קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית עברו בשנתיים האחרונות הדרכות בהתאחדות לכדורגל כיצד להשתמש במערכת, ואף החלו לבצע בה העונה את ההעברות הבינלאומיות שלהן.
הפיקוח על כל העברה שתתבצע יהיה מפורט. מדובר על כ-30 נתונים שונים לשחקן שיהיו צריכים להיות מוזנים, ומגובים על-ידי מסמכים: מפרטי השחקן, כולל גיל, רזומה וכו', ועד לפרטים הכספיים של העסקה: מי הסוכנים שמעורבים בה ומה גובה הקופון שהם הולכים לגזור עליה; כמה כסף אמור לעבור, ולאיזה חשבונות בנק בדיוק; כמה תשלומים מעורבים בעסקה ומה מועדי הפירעון שלהם; מה יהיה שכרו של השחקן; האם מעורבים עורכי דין בעסקה וכו'. המפתח העיקרי של פיפ"א לאישור עסקה יהיה פשוט: הפרטים שיזין המועדון המוכר יצטרכו להיות זהים לאלו שיזין המועדון הקונה.
"מטרת הפיקוח הזה היא למנוע כל מיני תרגילים שהיינו נתקלים בהם בעבר, שאפשרו לכל מיני גורמים להרוויח כסף על חשבון הכדורגל", מסביר מארק גודארד, המנהל הכללי של פרויקט TMS מטעמה של פיפ"א. גודארד לא אמר את זה, אבל מתכוון למשל למקרה של קרלוס טבז וחבייאר מסצ'רנו - שעברו לווסטהאם יונייטד האנגלית מקורינתיאנס הברזילאית, כשאת כל הכסף על העסקה קיבלה סוכנות MSI, שרכשה את הזכויות על הצמד הארגנטיני עוד קודם לכן. "הכסף של הכדורגל צריך להישאר בכדורגל, ולשמש למטרות של פיתוח הענף. הוא לא צריך להגיע לכל מיני גורמים לא קשורים", ממשיך גודארד. "אף גוף כמו חברה או סוכן לא יכול לשלוט על שחקן. זכויות על שחקנים שייכות אך ורק למעסיקים שלהם - כלומר המועדונים. שוק ההעברות היה אחד המקומות האחרונים על כדור הארץ שהתגלגלו בו מיליארדי דולרים - אבל אף אחד לא טרח לפקח עליהם. בקרוב זה ישתנה".
***
יש עוד כמה יתרונות במערכת החדשה. קודם כל - פיפ"א תוכל, לראשונה, להוציא נתונים כספיים מדויקים על הכספים שמתגלגלים בשוק ההעברות ולבצע עבודת מחקר רצינית על הנושא. עד היום, בדיקות כמו "מי הליגה שהוציאה הכי הרבה כסף בקיץ על שחקנים" התבצעו על-ידי גופים עצמאיים במקרה הטוב (פירמת רואי החשבון דלויט) או אתרים חובבנים במקרה הרע (transfermarkt.de).
עוד משהו משמעותי ב-TMS הוא מעקב יסודי יותר אחרי העברות של שחקנים מתחת לגיל 18. מצבים בהם קבוצות אירופיות בכירות מפתות שחקנים צעירים בזכות הענקת ג'ובים להורים שלהם, לא יוכלו לחזור. אחת הדוגמאות הרלוונטיות שעשתה לא מעט רעש היא ההעברה של פדריקו מאקדה האיטלקי, שמנצ'סטר יונייטד סידרה ג'ובים לשני הוריו כדי לפתות אותו ואת משפחתו לעזוב את לאציו. "בהעברות מתחת לגיל 18, נדרוש משחקנים להציג את חוזי ההעסקה של הוריהם", אומר גודארד. "ה-TMS תהיה כמו מצלמת מהירות - היא תאפשר לנו לבדוק שכל הנהגים, כלומר המועדונים, עומדים בתקנות וברגולציות. אם זה לא יקרה, הם יוענשו בהתאם".
סוג העונשים לחוטאים ינוע בין אזהרה רשמית, קנס כספי ועד הורדת ליגה או השהיית פעילות מוחלטת למועדון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
