הלשכה מקדמת רפורמה בסדרי הדין המשמעתי של עורכי הדין

במסגרת הצעת הרפורמה, שתעלה מחר לאישור במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, תחויב הפרקליטות להעביר ללשכה את חומרי החקירה נגד עורך דין המואשם בפלילים

פרקליטות המדינה תהיה חייבת להעביר ללשכת עורכי הדין, בכל מקרה שבו מוגש כתב אישום פלילי נגד עורך דין, את חומר החקירה נגדו. זאת, לצורך דיון בבית הדין המשמעתי של הלשכה בשאלת השעייתו הזמנית של עורך הדין, עד להכרעה במשפטו הפלילי - כך קובעת הצעה לרפורמה בסדרי הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין, שתועלה לאישור מחר (ג') במועצה הארצית של הלשכה.

עד עתה היה נתון שיקול-דעת בידי הפרקליטות בשאלה אם להעביר את חומרי החקירה לידי ועדות האתיקה בלשכה. במרבית המקרים שבהם פנתה הלשכה וביקשה לקבל לידיה את החומר, היא נענתה בחיוב, אך במקרים מסוימים - כמו למשל בעניינו של עו"ד יעקב וינרוט - סירבה הפרקליטות משיקולים שונים שלא לחשוף את החומר, אף לא לעיני גורמי האתיקה בלשכה.

עוד כלולה בטיוטת הצעת הכללים החדשים, סמכות לבית הדין המשמעתי להפסיק דיון בקובלנה משמעתית נגד עורך דין, אם נודע לבית הדין כי הוגש נגדו במקביל גם כתב אישום פלילי באותו עניין. במקרה כזה יוכל בית הדין להפסיק את הדיון בקובלנה, עד לאחר שיינתן פסק דין סופי בבית המשפט.

חברי הצוות לגיבוש הרפורמה הם עו"ד ראובן רייף, חוה מרצקי ונמרוד ליפסקר. לפני מספר חודשים הועברה טיוטת הרפורמה לעיונם של חברי הוועד המרכזי, המועצה הארצית, בתי הדין המשמעתיים, ועדות האתיקה ופרקליטי המחוזות. הערותיהם הועברו ושולבו במסגרת ההצעה המעודכנת, שכאמור תועלה לאישור במועצה הארצית מחר.

"עבודות שירות"

הרפורמה כוללת הצעות לתיקון הן של כללי הלשכה, העוסקים בסדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים; הן של חוק הלשכה; והן של דברי חקיקה נוספים, כגון תקנות בתי המשפט.

אחד השינויים בחוק הלשכה מקנה לבית הדין המשמעתי סמכות להטיל על עורך דין שהורשע בעבירה משמעתית לעשות "ללא שכר, פעולה או שירות משפטי לתועלת הציבור או הזולת". בית הדין יוכל לקבוע את משך "עבודות השירות" הללו לאחר שיתייעץ עם מנכ"ל הלשכה. עם זאת, לבית הדין המשמעתי תוקנה סמכות לגזור "בנסיבות מיוחדות" עונש על נאשם גם ללא הרשעתו, וזאת במקביל לסמכות הנתונה לבתי המשפט הפליליים.

עוד מוצע במסגרת הרפורמה כי בתלונה משמעתית שהוגשה על-ידי עורך דין נגד עורך דין אחר, יהיה רשאי בית הדין המשמעתי לקיים "ישיבת גישור" בפני אחד מהדיינים, בטרם יתחיל בירור הקובלנה. בישיבה זו ינסו הצדדים ליישב את המחלוקת ביניהם בלא צורך בקיום ההליך המשמעתי. לבית הדין יש גם סמכות להביא עדים וראיות מטעמו, מלבד אלה שהובאו על-ידי התביעה - ועדת האתיקה המחוזית או הארצית - או מצד הסנגורים.

הכללים קובעים עוד כי פסקי דין משמעתיים יינתנו בתוך 60 ימים ממועד הישיבה האחרונה או מסיום הגשת הסיכומים, ואולם פסקי דין שיינתנו באיחור לא ייפסלו בשל כך.

הרפורמה המוצעת

1. חיוב הפרקליטות להעביר ללשכה את חומרי החקירה נגד עורך דין המואשם בפלילים

2. סמכות להפסיק דיון בקובלנה משמעתית נגד עורך דין, אם הוגש נגדו כתב אישום

3. להטיל על עורך דין שהורשע משמעתית לבצע שירות משפטי ללא שכר לתועלת הציבור

4. בית הדין המשמעתי יוכל לקיים ישיבת גישור במקרה שעורך דין הגיש תלונה משמעתית נגד עורך דין אחר