במלחמה כמו במלחמה

ארה"ב החליטה, בפאניקה ברורה, להוריד מבול נזילות למערכת הכלכלית שלה ושל העולם כדי להימנע בכל מחיר מדפלציה בנוסח היפני של שנות ה-90.

ה"הקלה הכמותית", שם יפה להדפסת דולרים, אמורה לתמוך במחירי נכסים בארה"ב, לסייע לצרכנים עמוסי החובות לסלק אותם, ולהחליש את הדולר ובכך ליצור אינפלציה "בריאה" בצד יתרונות סחר חוץ. הצרה היא שבשיטפון נפגעים בעיקר האזורים הנמוכים.

צונאמי הדולרים לא יפגע במקומות הגבוהים, בראש ובראשונה סין. מצויידת ביתרות מט"ח בסך 2.5 טריליון דולר, סין אינה חוששת במיוחד מזרימת דולרים אליה או מבריחה פתאומית שלהם. היא כבר מורגלת לכך, עם עודפי הסחר האדירים שלה.

אלה שייפגעו קשות מכניסת ההון שתייסף את מטבעותיהם וכעבור כמה שנים תגרום למשברים פיננסיים כאשר הכסף החם הזה יברח חזרה, הן מדינות כמו ברזיל, תאילנד, רוסיה ורוב המדינות המתעוררות האחרות. גם ישראל עלולה להיסחף קשות בצונאמי הזה. במקביל, הצרכן האמריקני לא יחזור לצרוך בלי הכרה כמו בימים הטובים כביכול שלפני 2006-2007. העולם פשוט יעבור ממשבר למשבר.

צונאמי של נזילות לא ייצור מקומות עבודה באמריקה, כשהבעיה אינה מחנק אשראי אלא משברי חובות לאומיים, בנקאיים ופרטיים. כדי לדאוג למובטל האמריקני, לא יהיה מנוס מפעולות איבה קשות יותר כלפי סין. הסינים אינם פראיירים. הם יודעים היטב מה קרה ליפן כאשר זו הסכימה לייסף את המטבע שלה בשנות ה-80. הם גם יודעים שהבעיה איננה חוזקו של הדולר אלא הנטייה האמריקנית לצרוך מעבר לאמצעים.

כדי לרסן את הנטייה הזו, ולייצר מקומות עבודה, הממשל יצטרך בסופו של דבר לנקוט באחת משתי דרכים, או בשילוב שלהן: הגבלת יכולתה של סין להחנות את המט"ח שלה בשוק אג"ח האוצר והאג"ח הקונצרניות בארה"ב, או מכסי מגן על יבוא סיני.

האפשרות השנייה היא בגדר סדין אדום בעיני כלכלנים שהפיקו לכאורה את לקחי השפל העולמי הגדול בשנות ה-30, שהוחרף בגלל מדיניות פרוטקציוניסטית, אך בימינו המצב שונה.

ארה"ב תנצח במלחמת סחר מפני שיש לה הנזילות והיוזמה לפתוח מחדש את מפעלי הטקסטיל, הצעצועים, הרכיבים וכל יתר מה שהיא ויתרה עליו לטובת הסינים, ומפני שכלכלתה אינה ממש תלויה כעת ביצוא לסין.

הסינים יצטרכו להאיץ את תהליך המעבר מכלכלה מוטת יצוא לכלכלה מוטת ביקוש מקומי, ולהתחיל לפנק את הצרכנים שלהם. בכך הם יניחו אטת היסוד ליצוא אמריקני מוגבר בעתיד. תיקון חוסר האיזון העולמי יוכל להתבצע במהירות האפשרית. במצב הנוכחי, אין הרבה מה להפסיד. הצרה היא שמלחמת סחר מחייבת מנהיגות צ'רצ'יליאנית והתגברות על מקהלת כלכלנים שנלחמים את מלחמות העבר.