הו, הא מי זה בא?

בסוף מושב החורף של הכנסת שהחל השבוע, תהפוך ממשלת נתניהו תקליט. אמנם את שנתה השלישית תתחיל הממשלה רק בעוד כמה חודשים, אבל פסיכולוגית, כולם כבר שם. ההיסטוריה הפוליטית הישראלית מלמדת שהשנה השנייה היא קשה, השלישית היא בלתי אפשרית והרביעית לא קיימת.

ולכן כבר עכשיו, החישובים, השיקולים והצעדים נעשים ממניעים פוליטיים. צליחת השנה הזו ללא הכרזה על מועד לבחירות תהיה קלה לנתניהו בערך כמו להביא להסכם שלום עם הפלסטינים.

למרות שבסביבתו של נתניהו נמשכים המאמצים לפלג את קדימה, הסיכוי לשכנע שבעה ח"כים לחצות את הקווים בעיתוי הנוכחי קלוש. היכולת שלו למשוך אותם לליכוד תמורת תפקיד שר לשנה פלוס-מינוס, אל מול סיכון עתידם - לא מתאזנת בשורת הרוח וההפסד. הם כבר מעדיפים להישאר בקדימה, כשניחוח בחירות באפם. כל מי שהיה להוט קודם לכן להיכנס לממשלה, עכשיו חושב אחרת.

וזה לא שמתפנה מקום. גורמים בסביבתו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, אמרו השבוע שישראל ביתנו לא מתכוונת לפרוש, גם אם תימשך ההקפאה. אחרי שחרק שיניים במושב הכנסת הקודם, כשנתניהו לא הזדרז להעביר לו אף חוק כפי שהתחייב בהסכמים הקואליציוניים, ועל אף שדגל הגיור שהניף עדיין תקוע, אין לליברמן שום כוונה ללכת לשום מקום. ההיפך.

כשהוא נזכר איך נעלם כשהחליט לפרוש בימי ממשלת אולמרט לאופוזיציה, הוא יודע שהוא צריך להישאר בממשלה הזו כדי להמשיך להיבנות על גבו של נתניהו. והסקרים מעידים שהוא עושה את זה לא רע בכלל. במהלך החודשים האחרונים עלה כוחה של ישראל ביתנו בשבעה מנדטים.

ליברמן עושה עכשיו רק פוליטיקה. אחרי שפתח את מושב הכנסת בשיא מאז הבחירות, הוא מתמקד בניסיון לבנות עצמו כמנהיג הבא של הימין. כרגע הוא גם די מצליח. לא מעט אנשי ליכוד, ראשי רשויות ואפילו חברי מרכז, רואים בו את מי שמעז לומר בקול את מה שמי שהם הצביעו עבורו מפחד לומר. ליברמן נתפס בעיניהם כמנהיג חזק, "גבר גבר", בדיוק ההיפך ממי שהם נתנו לו את קולם.

בבחירות הבאות, חוששים בסביבת רה"מ, אחרי שקיבלו את נתוני הסקרים הפנימיים, הבחירה בנתניהו, כבר לא תהיה כל כך ברורה וטבעית עבורם.

גם בתחרות על קביעת האג'נדה ניצח ליברמן בשבועיים האחרונים. שר החוץ היה זה שהכתיב את סדר היום: הנאום נטול הרסן שנשא באו"ם, הנזיפה בשני שרי החוץ של צרפת וספרד, אישור חוק הנאמנות - כולם כבשו את הכותרות ועלו לראש הדיון הציבורי. רה"מ נושא נאום? את הכותרת גונב ליברמן עם התבטאות על המו"מ. נתניהו יוצא לסיור ויוצא בהצהרות? על אתרי האינטרנט משתלטות אמירות של שר החוץ. הכל מתוכנן, הכל מבוקר, הכל נקבע מראש, גם מה שנראה כפליטת פה או "יציאה" ליברמנית טיפוסית, מתלהמת וחסרת מעצורים.

יו"ר ישראל ביתנו עושה לנתניהו בדיוק את מה שעשה לו לפני הבחירות: בעוד יו"ר האופוזיציה דאז שמר על ממלכתיות במהלך מבצע עופרת יצוקה, כשהוא מסתמך על התפיסה הפוליטית המיושנת שראש ממשלה יכול לבוא רק מהמרכז, יצא אז ליברמן בהצהרות ימניות, שגנבו מהליכוד קולות ואצבעות. שלושה שבועות לפני הבחירות החלה תנועה מהליכוד לישראל ביתנו, וקדימה זכתה במספר הגדול ביותר של המנדטים.

ליברמן ממשיך עכשיו את הקו וממצב את עצמו כמנהיג המחנה הלאומי הבא. הוא אולי לא נתפס כמועמד לראשות ממשלה ולא מציג את עצמו ככזה, אבל בפועל, הוא אוטוטו שם.

בין ביבי לרובי

אם זה היה תלוי בו, היה נתניהו נועל את מושב הכנסת מיד לאחר שהתחיל. פעילות המשכן מהווה מטרד עבורו, גורם מפריע ליישום מדיניות הממשלה. בשבועות האחרונים ריכז נתניהו מאמצים להכניס לחוק ההסדרים כמה שיותר חוקים שחשובים לו באופן אישי, כדי שרגע אחרי שזה יעבור, יוכל להתנתק מהכנסת לפחות לשנתיים הקרובות.

יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, מהווה מבחינתו רק מכשול. כשרצה להעביר את חוקי המשילות האנטי-דמוקרטיים, נלחם בו ריבלין עד חורמה, כשביקש לקדם את חוק מופז, נעמד ריבלין על הרגליים האחוריות ודחה את הדיון, וכך גם בשבועות האחרונים, שניסה להעביר חוק הסדרים עבה ומנופח, הבהיר ריבלין כי בכנסת שלו - זה לא יעבור.

המתיחות בין השניים הגיעה השבוע לשיא, כשבלשכת רה"מ תידרכו כתבים כי ריבלין לא יזכה לתמיכת הליכוד ,אם ירצה להתמודד על תפקיד נשיא המדינה. הפיוז שהקפיץ את אנשי נתניהו, היה נאומו התקיף של ריבלין ביומו הראשון של מושב החורף נגד ניסיונות הממשלה לעקוף את הכנסת. ריבלין הבהיר בו כי בשום ואופן לא יאפשר דיון בחוק ההסדרים, אם לא יסירו ממנו את כל הסעיפים הלא תקציביים.

בלשכת רה"מ לא אהבו את הדברים. הם ראו בהם אמירה עוקצנית, תוקפנית ואישית כלפי רה"מ, ולא הצליחו להסתיר את כעסם בימים שאחרי: ביום שלישי, במהלך כינוס מליאה לזכרו של גנדי, אי אפשר היה להתעלם מכך שנתניהו הפנה לריבלין את גבו מעל הדוכן. שפת הגוף שלו הסגירה הכל. מיד לאחר הטקס, התכנסו בלשכתו של יו"ר הכנסת, כמקובל, בני משפחת גנדי, שרים ויו"ר האופוזיציה. אך כיסאו של נתניהו נשאר מיותם.

הפגנת הבגרות הזו לא נגמרה כאן. למחרת, נעדר נתניהו מביקור רשמי של נשיאת פינלנד בכנסת, על אף שכללי הפרוטוקול מחייבים את נוכחותו בטקס. מה שלא עזר להנמיך את הלהבות היתה החלטת האוצר לקצץ דרמטית את חוק ההסדרים ולהיכנע לתביעותיו של ריבלין. החוק החדש צומצם, וריבלין רשם ניצחון. עכשיו מאיימים בלשכת נתניהו, זה יכול לעלות לו בתמיכת רה"מ במועמדות לנשיאות המדינה.

בלשכתו של ריבלין סירבו להגיב לדברים, ומסרו כי לא מדובר במחלוקת על בסיס אישי אלא בעניין עקרוני. "לא ברור על מה הסערה, ומדוע מנסים להפוך דיון ענייני לויכוח אישי. תפקידו של יו''ר הכנסת להגן על מעמד הכנסת ולמנוע את הניסיונות לגמד אותה. ריבלין עוסק בענייני הכנסת. יש נשיא מכהן, והדבר כלל אינו על הפרק", נמסר.