מדע הסיכון

המדע הבדיוני, כמו ההון סיכון, התבגר והוא כבר לא מהווה אלטרנטיבה למיינסטרים

את הסיפור פנטום סנס (Phantom Sense) תוכלו למצוא בגיליון נובמבר של מגזין המדע הבדיוני Analog. העלילה מתארת חייל בדימוס שקיבל יכולת טכנולוגית לראות, לשמוע ולהרגיש הרבה מעבר ליכולת האדם הסטנדרטי באמצעות נחיל חיישנים שבו הוא שולט.

בשדה הקרב הצבאי השימוש בטכנולוגיה שכזו הוא ברור, אולם מתברר, כי קרן הון סיכון אזרחה את הטכנולוגיה למען המשטרה. החייל הפורש, שהספיק להתמכר ליכולות-העל שקיבל, נזקק כעת לעזרת המשקיעים כדי לעמוד על הרגליים מחדש.

הדיון כאן אינו בז'אנר חדש של המדע הבדיוני וגם לא בפונקציונליות של הון סיכון בעתיד הבדיוני, אלא דווקא במדיום שפרסם את הסיפור - המגזין Analog, שהוא הוא המצע למדע הבדיוני המודרני. מאז יציאתו לאור לראשונה בשנת 1930 - אז תחת השם Astounding - היה המגזין אחראי לגילויים של רוב סופרי המדע הבדיוני הקלאסי המוכרים כיום.

במשך יותר מ-100 שנים של המדע הבדיוני, נשארה סוגיית המימון של הפיתוחים הטכנולוגיים רק ברקע. הכספים לפיתוח הטכנולוגיות הם מובנים מאליהם, לא כחלק מהעלילה. היו גם סיפורים שהתייחסו לצד הפיננסי בהתפתחות טכנולוגית עתידית, אך רק בשוליים, ורק בעשור האחרון.

הרוד-שואו של אסימוב

על-פי המדע הבדיוני, רוב ההתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות ייעשו במסגרות ארגוניות או ממשלתיות, מבלי להכניס למשוואה משקיעים פיננסיים - מה שלא עולה על הדעת בסביבה הטכנולוגית הקיימת היום.

הפרסום ב-Analog של סיפור שחלק מתוכנו נוגע למעורבות של קרן הון סיכון בפיתוח טכנולוגי, מעיד כי המדע הבדיוני הפנים את הנושא הפיננסי כחלק אינטגרלי מהתפתחות טכנולוגית עתידית.

חשבו על סדרת הרובוטים של הסופר אייזיק אסימוב, שהתחיל את דרכו בעקבות קשר לעורך המיתולוגי של Analog, ג'ון קמפבל, בסוף שנות ה-30. האם ייתכן כי שלושת חוקי הרובוטיקה היו נראים אחרת, אם מאחורי US Robots של אסימוב הייתה קרן הון סיכון?

האם פסיכולוגית הרובוטים בחברה, סוזן קלבין, שסביב דמותה הבדיונית נוצרו חלק גדול מהסיפורים, הייתה נהנית מהמרחב שקיבלה אם היו משקיעים שמנסים באופן תמידי להציף שווי? ייתכן שהסיפורים היו הופכים למעניינים יותר עם שיקולים שכאלה, אך יכול להיות שהיו מאבדים את קסמם.

לנוכחות של ההון סיכון ב-Analog יש גם היבט נוסף. מודל ההון סיכון המוכר נשבר והשתנה, אבל אולי דווקא השתנה לטובה. המדע הבדיוני, כמו ההון סיכון, התבגר והוא כבר לא מהווה אלטרנטיבה למיינסטרים. טכנולוגיות חדשות, בדיוק כמו מימושים פנטסטיים, כבר לא נופלים מהשמיים. למי שיתאים את עצמו, בשני התחומים, יש מרחב עצום להתפתחות.