היי-טק, גירסת הקיבוץ

רחוב הברזל, רמת הגולן

לא מעט אנו כותבים על תעשיית ההיי-טק, הקטר של המשק הישראלי, אך השנים האחרונות הוכיחו כי בין הקרונות שמרכיבים את אותה רכבת, יש קרון ושמו "התעשייה הקיבוצית", ותרומתו למשק הישראלי אינה מבוטלת, בלשון המעטה. שמיר אופטיקל הייתה לחברה הקיבוצית היחידה שהונפקה בשוק ההון האמריקני, אך בשוק המקומי הונפקו, בהצלחה לא מבוטלת, לא מעט חברות המשתייכות לתעשייה הקיבוצית.

קיבוץ שמיר, שממוקם באצבע הגליל, כעשרה ק"מ מזרחית לקריית שמונה, ומול נופו של עמק החולה, הפך לפס ייצור של חברות ציבוריות, ואחת הסיבות לכך היא העובדה שמדובר בקיבוץ מופרט. מעין גרסה מודרנית, המותאמת לרוח הזמן, של הקיבוץ המקורי.

במשך השנים הנפיק קיבוץ זה לא פחות משתי חברות נוספות - שלא"ג וספאנטק (שאת חלקו בה מכר בינתיים) - המייצרות בדים לא ארוגים, ומתגלות כחברות מוצלחות לא פחות מחברות טכנולוגיה ישראליות שקמו כאן.

הבחירה של קיבוץ שמיר להיוותר עם מחצית מהבעלות על שמיר אופטיקל מוכיחה כי הקיבוץ מבין שיש לו בלול תרנגולת המטילה ביצי זהב, וזהב - גם עבור קיבוץ מופרט - הוא לא דבר מובן מאליו.

קיבוץ זה עדיין קיבוץ

אם היינו שולחים הבוקר צלם לקיבוץ שמיר, ומבקשים מחלק מחבריו שיצטלמו מחויכים כשהם שוכבים על הדשא או שותים קפה של בוקר בחדר האוכל (ממש כמו שאנו עושים כאשר סטארט אפ כזה או אחר נרכש בידי ענק זר) - כנראה שהם לא היו מסכימים.

יש משהו במנטליות הקיבוצית שמחנך את חברי הקיבוצים לצניעות וענווה, וזו כנראה אחת הסיבות לכך שהחברות הציבוריות שנולדו בקיבוצים לא נוטות ליחצ"ן עצמן מכאן ועד הודעה חדשה (למרות שיש להן מספיק קבלות לעשות כן).

אופציות למניות, גרסת הקיבוץ

הנה עוד דוגמה לכך שבעידן המודרני, קיבוץ דוגמת שמיר יודע לחלק את רווחיו מעסקה דוגמת זו עם Essilor הצרפתית. הקיבוץ צפוי לקבל 34 מיליון דולר, וחלק מסכום זה יוקצה לטובת החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח של חברי הקיבוץ.

אלו יקבלו תוספת חודשית של כמה אלפי שקלים, וקיבוץ שמיר יפנה חלק אחר מהתמורה לפיתוח מפעלים קיימים ורכישת חברות אחרות שאולי - ביום מן הימים - יהפכו לשמיר אופטיקל הבאות.