פרקליט המדינה, משה לדור, מתנגד ליוזמתו של יו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ דוד רותם, לקבוע חלוקת עבודה בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית על-פי סוגי העבירות בכל תיק - כך התברר בדיון שהתקיים הבוקר (ב') בוועדת החוקה של הכנסת, בדיון הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעה לתיקון חוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ) בעניין זה.
אם לא יימצא הסדר שיניח את דעת הצדדים, עתיד הנטל ליפול על כתפי הפרקליטות כבר בזמן הקרוב - בשל העובדה שהוראת השעה בעניין זה תפוג בעוד פחות מחודש ימים.
לדברי רותם, "יש לקבוע קווים ברורים בחלוקת התיקים בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית, כך שכל אחד וכל מערכת ידעו את תפקידם".
רותם הביע התנגדות לבקשת משרד המשפטים, ולפיה בסוגי עבירות מסוימים תהיה הסמכות בידי פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, לקבוע במשותף, על-פי שיקול-דעתם, ניוד של תיקים מהפרקליטות לתביעה המשטרתית ולהיפך.
"הדבר ייצור מצב שכל פעם יהיה דיון לאן תיק זה או אחר יעבור, וההליכים המשפטיים יתעכבו שבועות וחודשים", אמר רותם. "אני רוצה שכאשר תופסים עבריינים - הם יגיעו לבית המשפט, וימצו איתם את הדין כמה שיותר מהר. אסור שתיווצר דרך לעקוף את הוראות החוק. צריך רשימה קבועה וסגורה של עבירות, ואם רוצים לשנותה יש לפנות לוועדת החוקה, ולא לפעול בדרכים עוקפות".
בשיחה עם "גלובס" הוסיף רותם כי "הפרקליטות והתביעה המשטרתית קבעו ביניהן חלוקת תיקים באחוזים, והחשש שלי הוא שמדובר במאבק על שמירת כוח - ולא על פתרון מהותי של הבעיה".
רותם הביע תמיכה באיחוד מלא של הפרקליטות והתביעה המשטרתית, ואולם לדברי לדור, אף שעניינית מדובר ברעיון נכון - הוא איננו בר-ביצוע כעת בשל סדרה של קשיים לוגיסטיים, ארגוניים ומוסדיים וכן בשל צורך תקציבי ותקנוני שהאוצר מסרב לדון בו.
סירבול ועיכוב
לדור הביע תרעומת על כך שהכנסת איננה סומכת על שיקול-דעתם שלו כפרקליט המדינה ושל ראש אגף החקירות, ואמר כי הצעת החוק תסרבל ותעכב את העבודה הן של התביעה המשטרתית והן של הפרקליטות.
"חלוקת התיקים על-פי סעיפי העבירה, כפי שמבקש יו"ר הוועדה, לא רק שתעכב ותסרבל את העבודה", אמר לדור, "היא חסרת שחר במושגים של יעילות ופוגעת בקורבנות העבירה. הדבר ייצור מצב שיתקבלו החלטות לא מקצועיות שנוגעות למספרי הסעיפים של העבירה בספר החוקים ולא לתוכן התיק".
יצוין כי לדור תומך עקרונית באיחוד הפרקליטות והתביעה המשטרתית. זאת, בניגוד ליועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, שהביע התנגדות עקרונית למהלך.
לשיטתו של מזוז, לכל אחד מגופי התביעה יש התמחות ומיומנות בסוג אחר של עבודת תביעה: בעוד שהפרקליטות מיומנת בטיפול בתיקי פשיעה מורכבים, עבי-כרס או סבוכים מבחינה משפטית - הרי שהתביעה המשטרתית מיומנת בעבודה בעומסים, בתיקים רבים שחלקם פשוטים ואף טכניים.
לעומתו, לדור טוען כי "יש היגיון רב בהקמת תביעה אחת עצמאית, עם תפיסת עולם אחת, וברמת תפקוד טובה ללא פיצול, זו עשויה להיות מערכת יעילה שעשויה לפתור עומסים על שתי המערכות".
נטל על הפרקליטות
בעבר שררה חלוקה ברורה יחסית: התביעה המשטרתית טיפלה בעבירות קלות יותר, המסווגות "חטא" ו"עוון" ושנידונו בבתי משפט השלום - בעוד שהפרקליטות טיפלה בעבירות מסוג פשע, הנדונות בבתי המשפט המחוזיים.
מאז חלו שינויים הן בפרקטיקת העבודה של הגופים, הן בחקיקה והן במדיניות האכיפה, והחלוקה הברורה היטשטשה, ללא עיגון חוקי.
בפרקליטות גורסים כי רותם פועל במגמה לצמצם את עבודת התביעה המשטרתית, ולהטיל נטל כבד יותר על כתפי הפרקליטות.
עד לאיחוד המיוחל, שעליו המליצו ועדות מקצועיות לאורך השנים וכן מבקר המדינה, טוען פרקליט המדינה כי החלטה קשיחה לפי סוגי עבירות תביא לכך שקצין מיון משטרתי, שלעתים אף חסר השכלה משפטית, הוא שינתב את התיקים לכל אחד משני הגופים, והתביעה תמצא את עצמה שבויה בסעיפי אישום, שלא נקבעו על-פי שיקול-דעתה העצמאי.
בנוסף, לדור טוען כי קיימים תיקים בעבירות חמורות שהם פשוטים לטיפול, ומן הראוי שיטופלו על-ידי התביעה המשטרתית - ומאידך קיימים תיקים בעבירות פעוטות יחסית, שמן הראוי שיהיו בטיפול הפרקליטות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
