תורת הגזע: המשקיעים מהססים להשקיע בתאי גזע עובריים

תחום תאי הגזע העובריים בארה"ב מתעורר. לאחרונה הוסרה ההגבלה על מתן מימון ממשלתי לפרויקטים בתחום תאי הגזע העובריים, וכן נכנס לניסוי קליני אמריקני מוצר תאי הגזע העובריים הראשון - מוצר של חברת Geron לפגיעות חוט שדרה, וזאת לאחר שה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקנית) דחתה את הניסוי בעבר משיקולי בטיחות.

שני האירועים הללו הובילו להתעניינות מחודשת רבה בתחום שירד מהכותרות, אך עדיין אינם מושכים כסף משמעותי. המשקיעים, ובהם קרנות ההון סיכון האמריקניות, עדיין מהססים. הם לא בטוחים שהסטיגמה של תאי הגזע העובריים - תחום שכגודל הציפיות ממנו בינתיים אכזב - באמת חלפה.

משקיעים פרטיים גם בבורסה

"הקרנות אוהבות סיכוני פיתוח ושיווק, אבל לא סיכונים פוליטיים", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" גרגורי בונפיגליו, שותף-מנהל בקרן הון הסיכון פרותאוס. "המשקיעים מהססים להשקיע בתאי גזע, ובעיקר עובריים", מסכים גם האנליסט ג'ייסון קולברט מבית ההשקעות National Securities שפרסם לאחרונה סקירה על התחום.

"בבורסה נסחרות מספר חברות תאי גזע, שהמשקיעים בהן כמעט אך ורק פרטיים", אומר קולברט ל"גלובס". "המוסדיים מהססים להשקיע, כי הסחירות נמוכה וההבטחה רחוקה. חברות פרטיות בתחום הולכות ומתרבות, אך קשה להן עדיין לבנות שותפויות עם החברות הגדולות ואם כבר יש הסכמים, הם בדרך-כלל כוללים השקעה ראשונית קטנה מאוד".

תאי גזע עובריים הם בעלי פוטנציאל להתמיין לכל תא בגוף, לעומת תאי גזע בוגרים שנמצאים ברקמות מסוימות בגוף האדם המבוגר, ויכולים להתמיין רק לכמה סוגי תאים - תלוי באיזה איבר או רקמה מדובר.

רוב הפיתוח בתחום בשנים האחרונות שם דגש על התאים הבוגרים. בנוסף, חברות שמפתחות שירותים להפקה ולמחקר התמקדו אף הן בשיטות המתאימות לתאים בוגרים, והדבר רק מנציח את המגמה.

גם החברות הישראליות הבולטות בתחום תאי הגזע, כמו פלוריסטם ובריינסטורם-סל הנסחרות בארה"ב וגמידה-סל שתיחשף כנראה בקרוב לבורסה דרך החברה-האם אלביט מדיקל, משתמשות בתאי גזע ממקור בוגר. סלקיור שבה השקיעה טבע, עוסקת בתאי גזע עובריים.

בסקירתו מתווה קולברט מטריצה כללית להערכת תחום תאי הגזע וממקם בה גם חלק מהחברות הישראליות. הוא מבדיל תחילה בין חברות שמייצרות תאים שאמורים להתחבר ולהצטרף לרקמה קיימת (למשל, התאים של בריינסטורם-סל), לעומת תאים שמוזרקים לתוך הגוף ומפרישים חומרים מסוימים כתוצאה מאיתות של הגוף (פלוריסטם, למשל). כשהתא אינו חייב להתחבר לגוף, הסיכון פוחת.

"לפלוריסטם יש יתרון"

בנוסף, הוא מבדיל בין חברות שפיתחו תהליך מסחרי להרבות את התאים (כמו פלוריסטם ), לעומת חברות שלא פיתחו עדיין יכולת כזו וחייבות להשיג תאים חדשים עבור כל מנת תרופה. יש גם הבדל בין חברות המשתמשות בתאים מתרומה וזקוקות לכן להתאמה בין תורם לנתרם, לעומת חברות המשתמשות בתאים חסרי מאפיינים אישיים או בתאים ממקום אחר בגוף של הנתרם. לאלה, הוא צופה חיים קלים יותר בדרך לפיתוח מוצר.

קולברט סבור כי לפלוריסטם יתרון בשיטת הייצור שלה ובכך שנראה כי התאים שלה אינם מעוררים תגובה חיסונית. הוא טוען, כי החברה עדיין תצטרך להראות כי התאים שלה, המופקים משליות של תורמות לאחר לידה, לא מושפעים מן ההבדלים בין שליות שונות.

את בריינסטורם-סל הוא משווה לנוירוסטם (Neurostem), הנסחרת לפי שווי של 121 מיליון דולר, הפונה גם היא לתחום ה-ALS (ניוון שרירים). אלא שלבריינסטורם יש לדבריו שיטת הולכה יותר טובה של התאים לתוך הגוף וכן מדובר בתאי הפציינט עצמו ולא מתורם.

קולברט לא בטוח שהידע המדעי הקיים על ה-ALS יאפשר מסלול רגולטורי ברור בטווח זמן סביר. "אני לא פוסל את האפשרות שחברות שנכנסות כעת לניסויים ב-ALS, רוצות להראות תוצאות ראשוניות טובות ואז לפנות על בסיס זה לטיפול תחילה במחלות אחרות, שבהם המדע יותר ברור". על סלקיור הישראלית קולברט לא שמע.

"התחום כולו מהווה הזדמנות. צריך לזכור שגם התחום של נוגדנים חד-שבטיים שעל בסיסו יצאו תרופות רבות-מכר כמו אווסטין וארביטוקס, לא התרומם תקופה ארוכה, עד שנרשמה הצלחה מסחרית אחת גדולה. אני מציע למשקיעים גדולים לבזר את השקעותיהם בין חברות רבות בתחום, כי כל אחת מהן בפני עצמה מציעה רמה גבוהה של אי-וודאות".

 אינפו: החברות הציבוריות המתקדמות בתחום תאי הגזע