"השופטת מלכה אביב פעלה בניגוד לכללי הנימוס בין הערכאות"

כך קובע בית המשפט העליון ■ אביב, שופטת בית משפט השלום בירושלים, מתחה ביקורת על בית המשפט המחוזי לאחר שקיבל באופן חלקי ערעור על פסיקה שלה

באופן חריג ויוצא דופן תוקף היום (ג') בחריפות בית המשפט העליון את שופטת בית משפט השלום בירושלים, מלכה אביב.

בפסק הדין בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד שר המשפטים יעקב נאמן, בדרישה להעמיד את השופטת אביב לדין בבית הדין המשמעתי לשופטים, דחו שופטי בג"ץ את העתירה, ואולם הם קובעים כי "התבטאויותיה של השופטת אביב בפסק דינה ראויות לביקורת", וכי היא פעלה בניגוד למתחייב מ"ההיררכיה השיפוטית וכללי הנימוס הנוהגים בין הערכאות השונות".

מדובר בשתי תובענות אזרחיות שהדיון בהן אוחד, ובהן פסקה השופטת אביב לראשונה במאי 2008. על פסק דינה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שקיבל אותו בחלקו והחזיר את התיק לדיון בפני השופטת אביב במספר סוגיות. ואולם בספטמבר 2009, בפסק דינה השני, שבה השופטת אביב ופסקה באותו אופן, תוך שהיא מותחת ביקורת חריפה על קביעות המחוזי.

נזיפה מביניש

בין היתר כתבה אביב כי התערבות של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים תיעשה רק במקרים יוצאי דופן, וכי "המקרה דנן כלל וכלל אינו המקרה בו ראוי היה להתערב"; עוד ציינה השופטת כי היא תתייחס לנימוקיו של בית המשפט המחוזי ותראה "כי אין להם מקום"; ולגבי עניין מסוים שעלה בפסק הדין, כתבה כי "פרשנותו של בית המשפט המחוזי, בכל הכבוד, מביאה לתוצאה אבסורדית על פיה"; וכי "אינני יכולה להשלים עם הדרך שאליה מנחה אותי בית המשפט המחוזי, בכל הכבוד".

בעקבות פסק הדין פנה אחד הצדדים בתיק, אשר ספיר, בתלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג. במקביל פנתה לנציב גם נשיאת העליון, דורית ביניש.

בינואר השנה הודיע הנציב כי התלונות נגד השופטת מוצדקות. "חובה היה על השופטת לקיים ללא התרסה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי", קבע גולדברג, "אפילו אין הוא מקובל עליה. בית משפט של ערכאה ראשונה המהרהר אחר מידותיה של ערכאת הערעור שמעליה, משבש את המבנה הנורמטיבי של המערכת השיפוטית".

בעקבות החלטת הנציב פנה ספיר לשר נאמן וביקש ממנו להגיש נגד השופטת אביב קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים. נאמן סירב - וספיר עתר נגדו לבג"ץ, בדרישה לחייבו להעמיד את השופטת לדין משמעתי.

שר המשפטים הסביר כי מאחר שהנושא נבדק על-ידי הנציב, ומאחר שביניש זימנה את השופטת לשיחה, נזפה בה ונזיפה זו אף נרשמה בתיקה האישי של השופטת - אין הוא מוצא לנכון לנקוט נגדה גם בנוסף גם הליך משמעתי.

"השר איננו סבור כי הדבר מעיד על היותה שופטת בלתי ראויה", נמסר מלשכתו של נאמן, "ובכוונתו להסתפק בהליך הפנימי שניהלה ביניש".

היררכיה שיפוטית

השופטים אשר גרוניס, מרים נאור ואסתר חיות החליטו לדחות את העתירה על הסף, בנימוק שהחלטת נציב התלונות על שופטים איננה יכולה לשמש ראיה בכל הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי, לרבות בבית הדין המשמעתי לשופטים, ומשכך היא איננה מחייבת את השר להחליט על העמדת השופטת לדין.

גם העובדה שביניש נזפה באביב נלקחה בחשבון: "נזיפה מגורם כה רם אינה דבר קל ערך", כתב גרוניס, "ניתן להניח כי הנזיפה לא תישכח במהרה".

למרות זאת, גרוניס לא חסך ביקורת מהתנהלות השופטת אביב. "התבטאויותיה ראויות לביקורת", כתב. "במקרה זה התהפכו היוצרות בין תפקידה של הערכאה הדיונית לתפקידה של ערכאת הערעור. שופט בערכאה דיונית אינו מוסמך ואינו רשאי לבקר את החלטת ערכאת הערעור ונימוקיה. עליו לדון בתיק מחדש, כאשר התיק הוחזר לו, בהתאם להנחיות ערכאת הערעור, אף אם אינו מסכים עם החלטתה. הדבר מתחייב מסמכויות ערכאת הערעור לפי חוק, מההיררכיה השיפוטית ומכללי הנימוס הנוהגים בין הערכאות השונות".

צרו איתנו קשר *5988