חיים שני: "נחדש הדיאלוג שנותק בין קרנות הון סיכון למוסדיים"

מנכ"ל האוצר: "המכנה המשותף בין תפקידי הנוכחי לזה של מנכ"ל חברת היי-טק הוא שצריך תמיד לדאוג" ■ בהיי-טק המקומי לא משוכנעים שהממשלה צריכה להתערב

מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, נמצא כבר יותר משנה בתפקידו, ועדיין נהנה מההילה של מצליחן היי-טק. תחת הכובע הזה, של מנכ"ל נייס לשעבר, קשה לבוא אליו בטענות כאשר יוזמות לקידום תעשיית ההיי-טק הישראלית עומדות על הפרק.

זאת, עד שביוני שעבר, כאשר הציגו שני ושר האוצר, יובל שטייניץ, את תוכנית "יתרון יחסי" בנושא תעשיית ההיי-טק המקומית, עלתה הרגשה מעומעמת שהממשלה מנסה בכוח להיכנס למה שעובד לא רע גם בלעדיה.

"למדינה יש כבר היום נגיעה בהרבה תחומים שקשורים לתעשייה", אומר שני בראיון מיוחד ל"גלובס", "כאשר ממפים את התחומים שבהם היא כבר מעורבת בתעשיית ההיי-טק, יש נגיעה בצורה ישירה ועקיפה במיסוי, בהשכלה, ובתקציבים. חשבנו שאם זה המצב, אז לפחות נראה אם באותם נושאים אנחנו יכולים לשפר משהו. אנחנו לא יכולים להבטיח שהתעשייה תצליח, אבל אפשר לנסות שהפלטפורמות שהמדינה מספקת יהיו בצורה הכי טובה שיש".

שני ייקח חלק בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס" שיתקיים ב-26 באוקטובר. השיחה איתו נערכת רגע לפני מסיבת העיתונאים שבה יחשוף משרד האוצר את תקציב 2011-2012 ובו תהיה לראשונה התייחסות ברמת התקציב לתוכנית "יתרון יחסי" שעליה הכריזו ביוני.

"אנחנו מדברים כאן על צרכים מהותיים של התעשייה. יש לה הרבה הצלחות, ומצד שני גם יש עליה איומים. וזה גם המכנה המשותף בין התפקיד הנוכחי שלי לזה של מנכ"ל חברת היי-טק - צריך תמיד לדאוג".

לדברי שני, המנועים של הצלחת תעשיית ההיי-טק היום בישראל קשורים למספר תחומים: החל ממערכת חינוך שמספקת מהנדסים בעלות סבירה יחסית, דרך הצבא שמפתח כישרונות בתחומי תשתיות המחשוב והתקשורת, תוכנית המדען, מדיניות המס, וגם מכך שהמדינה נהנית מהעובדה שמה שהעולם היה צריך ב-20 השנה האחרונות היה, במקרה או שלא, מה שלישראל יש בו יתרון - תחום ה-ICT, תשתיות מחשוב ותקשורת.

סוגיית המימון נמצאת על הפרק

"ההצלחה של תחום ההיי-טק היום מבוססת על כמה כוכבים שהסתדרו במקומות הנכונים, חלקם באקראי. אנחנו לא יודעים אם בעוד 10 או 15 שנה זה גם מה שיתפוס מבחינת התעשייה. האם נצטרך יותר מחקר ופיתוח? האם זה יהיה בתחומים שקיימים אצלנו ברמה סבירה היום, או לא? השקענו בכך חשיבה מרובה".

התוכנית שהציג שני נוגעת למספר נקודות, לאורך כל שלבי התעשייה - החל משלב הפיתוח והפיכת הרעיון והטכנולוגיה לחברת הסטארט-אפ, דרך חיי החברה והכספים שמועברים אליה, וכלה בתוכניות המימוש - אם באמצעות מכירת החברה ואם על-ידי המשך גידול באופן עצמאי.

הנושא שתפס את הכותרות הגדולות בעת הכרזת התוכנית היה סוגיית המימון. כאן, עתידה הממשלה להתערב באחד הנושאים היותר טעונים בתעשיית ההון סיכון - המימון על-ידי המשקיעים המוסדיים.

הממשלה, לדברי שני, מעוניינת "לעודד התחלה מחדש של דיאלוג שנותק לפני עשר שנים בין קרנות ההון סיכון לבין המשקיעים המוסדיים". לשם כך, הוציאה הממשלה לאחרונה RFI - בקשה לתגובה מהפעילים בשוק הפיננסי לגבי התוכנית. זו, תומכת בהענקת מעין ביטוח להשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות לכיסוי הפסדים עד לסכום של 200 מיליון שקל. להערכת שני, התוכנית תצא לפועל עד תחילת נובמבר.

נקודות אחרות שהתוכנית מתייחסת אליהן כוללות עידוד העברת ידע מחקרי באקדמיה ליישום תעשייתי, תוכנית להשבת מוחות לישראל, הכרה בהשקעות אנג'לים ברמות ה-Seed לצורך מיסוי, וכן שיפור המוטיבציה של החברות להשאיר את הקניין הרוחני בארץ באמצעות הטבות מס. או במילים אחרות, אם להירכש אז ע"י חברות מקומיות. "יש מינון טוב בין חברות ישראליות קטנות לבין גדולות ובין מרכזי פיתוח זרים לבין מקומיים. אם תעשייה תלויה רק בסוג אחד - רמת הסיכון עולה".

נקודה מעניינת שאותה יישם שני, אולי בעקבות הניסיון בנייס, נוגעת להתמקדות בתחום הפיננסי. "מסיבות שונות, תעשיית הפיננסים מגיעה למרכזי הפיתוח בעולם אבל לא לישראל", הוא אומר.

לדבריו, "אנחנו מאמינים שיש לתעשייה הזו פוטנציאל גם פה, ולכן הממשלה אישרה 100 מיליון שקל כתמיכה לעידוד פתיחת מרכזי מו"פ של התעשייה הפיננסית. יש מוסדות פיננסיים גדולים שכבר הגיעו לישראל למו"מ עם התמ"ת ונקווה שנראה מזה תוצאות".

"מינוי מנהל מחשוב הוא קריטי לממשלה"

שני הופיע ביום ג' בכנס בנושא המחשוב הממשלתי, בו דיבר על יוזמה אחרת שלו - מינוי מנהל מחשוב (CIO) ממשלתי.

זו תוכנית עתיקת יומין, שהיתרונות שלה ברורים: ריכוז כל תוכנית העבודה של המשרדים הממשלתיים בתחום המחשוב תחת סמכות אחת, וכתוצאה מכך, לגזור יתרונות בהתייעלות, בשיתופי פעולה, ובהפחתת עלויות.

לדברי שני, הוקם צוות שמטרתו להמליץ לשר האוצר על התוכן המדויק שיהיה לתפקיד. "זה דבר קריטי לממשלה", הוא משוכנע, "אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים בכדי שהפונקציה הזו תיעשה. אנחנו כבר לא בגובה של 30 אלף רגל".

תוכנית האוצר להיי-טק

*ביסוס חברות גדולות במשק

* מיקוד ותעדוף מו"פ ממשלתי

* חיזוק קשרי אקדמיה-תעשייה

* התאמות בתוכניות המדען הראשי במשרד התמ"ת

* קידום מו"פ משותף למגזר האזרחי ולמגזר הצבאי

* התרחבות לענפי טכנולוגיה נוספים

* חיזוק החינוך המדעי והטכנולוגי בבתי הספר

* שיתוף אוכלוסיות נוספות (חרדים וערבים) בתעשייה

* עידוד חזרה לארץ של מדענים ישראלים