שנה וחצי לאחר שהתגלו לראשונה סימנים חיובים לתגלית גז ענקית מול חיפה, נמשכת הסערה סביב גובה תמלוגי הגז שהחברות יעבירו למדינה. עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות' המייצג את יצחק תשובה, מתייחס לדרישת הרגולטור המתעלמות לדבריו לחלוטין מההבטחות החקיקתיות שהבטיחה המדינה למשקיעים.
"בראש ובראשונה זו שאלה של אמינות", אומר רובין. "הריבון ביקש מהמשקיעים לקחת על כתפיהם סיכון אדיר, תוך שמובטחים להם תנאים מועדפים. על בסיס אותה הבטחה פעלו המשקיעים תקופה ארוכה על חשבונם, הפרטי תוך ידיעה כי ביום מן הימים, לכשימצאו גז באזורי הקידוח, פרמיית הסיכון שלקחו תשתלם".
"והנה הגיע יום הפירעון, היום בו אנו נוכחים לראות כי הסיכון שלקחו המשקיעים השתלם והבטחת הריבון הופכת להיות אקטואלית. או-אז מבקש הריבון לטרוף את הקלפים, לחזור בו מהבטחתו ולהעלות את תגמולי הגז. זה מהלך לא צודק ולא מוסרי", מסביר רובין.
שר האוצר יובל שטייניץ הקים ועדה לבחינת התמלוגים בראשות פרופ' איתן ששינסקי. מסקנות ועדת ששינסקי עדיין לא פורסמו, ועל-פי הערכות היא שוקלת לתמוך בהטלת מס מיוחד ופרוגרסיבי על מכירות נפט וגז, אך מתנגדת להעלאת התמלוגים.
במקביל ישנה הצעת חוק פרטית של מספר חברי כנסת להעלות את התמלוגים ל-20% מההכנסות (לא מהרווח הנקי).
- האם זאת לא בקשה סבירה שהחקיקה מאפשרת?
"שינוי חקיקתי לרוב אפשרי, אך עלינו לבחון היטב את טיב השינוי. על המחוקק לשקף במעשה החקיקה את הערכים שאנו כמדינה מבקשים להעלות על נס. פעמים רבות, כמו בענייננו, נדרש המחוקק לאזן בין מספר ערכים. סוגיית תמלוגי הגז דורשת מהמחוקק לאזן בין הערך החשוב של צדק חלוקתי לבין ממד ההבטחה והפיתוי בו פותו יזמי הגז. לא רק שהריבון הבטיח הטבות כלכליות למשקיעים, ולא רק שהוא עיגן אותן בחוק (כדי לחזק את ההבטחה ולא כדי להחלישה) - הוא גם פיתה ועודד אותם להשקיע. היום אומר הריבון דבר שאנו כמדינה ערכית לא יכולים להסכים לו: 'הבטחתי להסכים - אבל לא הבטחתי לקיים'".
- מה ההשלכות של שינוי החקיקה?
"חשוב להבין שאם מחילים את השינוי המדובר בתמלוגי הגז, לא תהיה כל מניעה בעתיד לעשות זאת, חלילה, גם בתחומים אחרים. אי-אפשר לתת לרגולטור להבטיח - גם אם עשה זאת באמצעות חוק בר-שינוי - וביום הפירעון להפר הבטחתו, רק כי הוא יכול. אל לנו לשכוח כי יש גם מוסר במשפט, שבא לידי ביטוי במגבלות על החקיקה. מגבלות כוחה של החקיקה מוגדרות בחוק יסוד כבוד האדם (וקניינו)".
את המאבק נגד יוזמת העלאת תמלוגי הגז מובילים הנפגעים העיקריים מהמהלך: נובל אנרג'י האמריקנית ודלק אנרגיה מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, השותפות העיקריות בקידוח "תמר" ובמבנה "לוויתן".
בעוד כחודש וחצי יערוך האוצר שימוע לכל החברות שסבורות כי הן עלולות להיפגע מהתהליך. רובין מקווה כי הוויכוח לא יגיע לבסוף לבג"ץ וכי התבונה והריסון ינצחו.
- זאת לא דרישה לחלוקה הוגנת יותר של העושר?
"כפי שהדגשתי, אינני מתנגד לחלוקה הוגנת יותר של העושר בחברה הישראלית, אך זו לא הדרך. על הריבון לחשוב על דרכים אחרות לחלוקת העושר בחברה, כאלה שלא יפגעו רק באדם אחד או בסקטור ספציפי. המצב היום אינו מתרכז בחלוקת העושר. המקרה שבפנינו הוא כזה בו בזמנו פרשה המדינה בפני משקיעים שטיח אדום כדי שיבואו להשקיע את מיטב כספם בארץ -ועכשיו היא בוחנת את האפשרות לגלגל אותם מכל המדרגות. זה לא ערכי ולא מוסרי".
- אבל מה עם הערך של חלוקה צודקת של העושר של משאבי טבע ששייכים לכל אזרחי המדינה?
"גם קיום הבטחות וגם חלוקה צודקת של העושר הלאומי הם שני ערכים שראויים להגנה. מלאכתו החשובה והלא פשוטה של המחוקק היא לאזן ביניהם. העלאת תגמולי הגז לא תיצור איזון, אלא תהה התעלמות ברגל גסה מהערך המוגן הראשון של קיום הבטחות חוקיות וחוקתיות. המדינה מבקשת לקדש רק את הערך השני, והדבר לא מתקבל על הדעת. יש כאן מאבק ערכים תרתי-משמע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
