"אנחנו בונים חברה לטווח ארוך. זו החלטה משותפת עם המשקיעים"

קצת קשה לדמיין זאת היום, אבל רק לפני ארבע שנים לא היינו צמודים לטלפונים החכמים שלנו, וההתנהלות מול הבנק לא כללה אפליקציות באייפון. אך כבר אז היה מי שזיהה את הטרנד.

שחר קמיניץ, איש הון סיכון בעבר, שניהל את פעילות האינטרנט של אמדוקס, הקים ב-2006 את Worklight, חברה שמפתחת פלטפורמת תוכנה לפיתוח ולניהול של יישומים סלולריים. וורקלייט מציעה גם פתרונות לממשק שבין הארגון לעובדים שלו, ולא רק ללקוחות שלו. שם החברה נבחר, לדברי קמיניץ, "משום שאפשר לבטא אותו, יש לו משמעות מילולית - סוג של פנס - והדומיין היה פנוי". דברים פרוזאיים.

החברה מוכרת את הפלטפורמה בעיקר ארגונים אמריקניים גדולים, שמחציתם מוסדות פיננסיים. "ארגון גדול כמו בנק, שרוצה לתת ללקוחות יישום שיעבוד על סוגים שונים של סלולריים ומחשבי לוח כמו אייפד, צריך אוסף של כלים וטכנולוגיות כדי לפתח יישום שיעבוד על כל סוגי המכשירים", אומר קמיניץ. "כל זאת, תוך שהוא מספק אבטחת מידע ברמה הרצויה ומתחבר למערכות הארגוניות הקיימות. כשוורקלייט הוקמה לא היה אייפון ואנדרואיד, אבל היה רעיון בסיסי שלפיו ארגונים יצטרכו לתת שירותים בערוצים חדשים ורבים, לא רק באתר האינטרנט שלהם", אומר קמיניץ. דוגמה לשירות כזה היא יישום ללקוחות בנק, שדרכו הם יכולים לבדוק את מצב החשבון שלהם, לבצע בו פעולות ולסחור בניירות ערך באמצעות הטלפון הסלולרי שלהם.

"סטארט-אפ מכוון לביקוש עתידי"

בשנה האחרונה זיהה קמיניץ שינוי: הטכנולוגיה הפכה להכרח. "בגלל התפוצה הנרחבת של מכשירים מתקדמים, ארגונים מרגישים שהם חייבים לתת את השירות, אחרת יישארו מאחור. מבחינתם, זה כמו להיות בלי אתר אינטרנט. מנהל שיווק בבנק גדול בארה"ב יאבד את עבודתו אם לא יספק יישום סלולרי".

כשקמיניץ מהרהר בימי הקמת החברה, הוא לא נזכר במשוכות משמעותיות בדרך לגיוס כספים, אך הוא כן מציין כי היה קושי כלשהו, שכן המוצר נבנה על ביקוש עתידי ולכן דרש אמון של השוק בחזון החברה. "מול המשקיעים לא היה קושי, וקרנות גדולות תומכות בנו", הוא אומר.

בוורקלייט הושקעו 17 מיליון דולר על-ידי הקרנות ג'נסיס פרטנרס, פיטנגו ואינדקס ונצ'רס וכן על-ידי שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט. "בימים הראשונים היה קושי להסביר למה צריך את מה שאנחנו מציעים. סטארט-אפ מכוון לרוב לביקוש עתידי, ואם כבר קיים שוק, יכול להיות שזה מאוחר מדי. לפעמים יש תקופה של שנים שבהן מכוונים לעתיד והשוק עדיין לא קרה, אז צריך לחנך את השוק. אני מעדיף את המצב הזה על פני הגעה מאוחרת. הכי טוב זה לקלוע לתזמון הנכון, אבל בשביל זה צריך יכולות מאגיות שאין לי", הוא צוחק.

קמיניץ מאמין כי ליזמים אסור לפחד לנסות לבנות דברים גדולים, גם אם הם תלויים בטרנד עתידי. "קל להתפתות ולצמצם את החזון, אבל אז יוצרים חברה קטנה", הוא אומר. "צריך לכוון כמה שנים קדימה. אם החזון שלך מחזיק מים, יאמינו לך".

העובדה שכמחצית מלקוחות החברה הם מוסדות פיננסיים השפיעה על פעילות וורקלייט בזמן המשבר של 2008-2009, שפגע במגזר הזה. "מכרנו אז בעיקר לארגונים שחדשנות נשארה חשובה עבורם. היינו צריכים לזהות בצורה נכונה את סוג הארגון ולגלות אם הוא ממשיך לקנות חדשנות גם בתקופת משבר או לא. כל הארגונים המשיכו לדבר עם סטארט-אפים, אבל רבים מהם הפסיקו להוציא כסף. לכן, היינו חייבים להיות קפדניים בזיהוי אם מדברים איתנו כי זה אמיתי".

בוורקלייט מודל 2010 בונים על המשך צמיחה ומכוונים גבוה. "המטרה שלי היא לבנות חברה גדולה ומשמעותית לאורך שנים", מצהיר קמיניץ. "בשלב הנוכחי, אנחנו מכוונים לחברה שתהיה בת-הנפקה בעוד מספר שנים, והכוונה היא לחברה שתגיע למכירות של 100 מיליון דולר".

ומה לגבי אקזיט באמצעות מכירה? "תמיד יש דיבורים מהסוג הזה", אומר קמיניץ. "אבל בשוק יודעים שאנחנו מכוונים לבניית חברה לטווח ארוך. זו החלטה משותפת שלי ושל המשקיעים".

וורקלייט מעסיקה 30 עובדים, רובם בתחום הפיתוח.

כחלק מתוכניות הצמיחה, החברה מגייסת עובדים חדשים - מפתחים וראשי צוותים בישראל, אנשי מכירות ופיתוח עסקי בניו-יורק.