עוד אקזיט ישראלי: ברודקום רוכשת את פרסלו ב-88 מיליון דולר

בנוסף, סכום של 12 מיליון דולר ישולם במזומן בעתיד לבעלי מניות פרסלו, בתלות בעמידה ביעדי ביצוע שהוגדרו

זה מספר שנים שתחום השבבים מאבד מזוהרו. הדרישות לביצועים שהולכות ועולות, הירידה בסדרי הגודל של ייצור המעגלים האלקטרוניים, המחירים הגבוהים של הייצור והתכנון, וגם התחרות, הרחיקו את המשקיעים לחפש תשואות ולקחת סיכונים במרחבים יותר נוחים.

אבל, כשיש אקזיט מוצלח, ישנו סיכוי גבוה שזה יקרה בתחום השבבים. בו יש מכפילים גבוהים על הטכנולוגיה, והחברות הגדולות מוכנות לשלם פרמיה כדי לקבל גישה לידע שיש בסטארט-אפים.

כך שיש הרבה סמליות בעסקה עליה הודיעה ברודקום אתמול בלילה, לרכישת מפתחת שבבי התקשורת הישראלית Percello. העסקה תתבצע לפי שווי של 86 מיליון דולר, כאשר על-פי התנאים ייתכן שישולמו 12 מיליון דולר נוספים בהתאם לעמידה בביצועים.

את פרסלו הקימו ב-2007 רפי כרמון, יואב וולוך ושלמה גדות, שמכהן כמנכ"ל שלה. לאורך השנים הושקעו בה 19 מיליון דולר, מחיר שנחשב לנמוך במיוחד יחסית לחברות שמפתחות שבבים ויצאו לדרך עם מוצר שכבר מוכר ומספק בזמן קצר החזר מכובד של 3-4 על הכסף למשקיעים.

השני של גדות

פרסלו מפתחת מערכת כוללת שבבים ותוכנה לתקשורת אלחוטית בטווח קצר מסוג FemtoCell. הקשר של גדות לברודקום מגיע עוד מהגלגול הקודם, אז היה ממייסדי חברת Modem Art, שנרכשה ב-2005 בידי אגיר תמורת 145 מיליון דולר ושלושת היזמים מכירים עוד מהתקופה באגיר, שלימים נרכשה בעצמה בידי LSI Logic, שסגרה את הפעילות בישראל.

בפעם הקודמת לקח לגדות, שהקים את Modem Art לצד יוסי קאופמן, יותר מ-7 שנים למכור את החברה. הפעם, זה היה יותר מהר, וגם כנראה שהתגמול יותר משתלם. לפי הערכות, מהאקזיט המפואר של אז נשארו ליזמים אחוזים בודדים. הפעם, כך נראה, הלקח נלמד והיזמים החזיקו 20%-25% מההון מתוך סך של 30% לערך שהחזיקו היזמים והעובדים, מה שסיפק להם תמורה מכובדת יותר.

גיוס מרות ורטהיימר

להשקעה בחברה הצטרפו גם קרן 7 Main של רותי ורטהיימר, בתו של סטף ורטהיימר, שהשקיעה בחברה עוד בשלב ה-Seed כ-6 מיליון דולר. לאחר-מכן הצטרפו להשקעה גם הקרנות ורטקס וכן Granite Ventures ו-T-Venture, קרן ההון סיכון של דויטשה בנק.

כל המשקיעים עשו בממוצע החזר גבוה למדי של פי 3 על הכסף. לדברי עמנואל תימור, שותף בוורטקס וחבר דירקטוריון בפרסלו, "למרות שיש בעולם סנטימנט שלילי נגד השקעות בשבבים, דברים שקרו לאחרונה מוכיחים שאפשר להצליח בכך, ובמיוחד בישראל".

שוק בצמיחה

שוק הפמטו-סייל הוא חדש יחסית בעולם התקשורת האלחוטית. מדובר בתקשורת תוך-מבנית, בעיקר בבתים פרטיים או בארגונים, שאמורה לספק למשתמשים הסופיים קליטה טובה יותר של תקשורת סלולרית. השוק עתיד לצמוח באופן משמעותי בשנים הקרובות, בעיקר על רקע הכניסה של פרוטוקולי התקשורת המתקדמים בדור השלישי והרביעי (LTE), שמיועדים לספק קישור אלחוטי זמין וזול יחסית שיאפשר העברה גם של תכני מולטימדיה.

ברודקום צירפה להודעה לעיתונות גם דיווח של חברת המחקר ABI, לפיו עתיד השוק לצמוח פי 50 ב-5 השנים הקרובות, לסך של 50 מיליון יחידות.

פרסלו הייתה אחת החברות הבולטות בשוק החדש, ולדברי גדות היו לה כבר מכירות משמעותיות. "הפתרון שלנו יפה וטוב, אבל אטרקטיבי הוא בהרבה כחלק ממוצר כולל בתחום", אומר גדות, ומתכוון לסט הפתרונות של ברודקום בתחום התקשורת לטווח קצר, "לבד היה לנו קשה להשלים את הפתרונות החסרים".

השאלה האם היה כדאי להימכר או לנסות ולהמשיך לבד, מקבלת תשובה חד משמעית מגדות. לדבריו, עבורנו, זה עולם שקשה להתחרות בו לאורך זמן. יצרנו את הצמיחה של החברה מתוך הבנה שנצטרך להצטרף מתי שהוא לאורך הדרך לחברה גדולה, ואם כן, אז שיהיה לטובה בעולם. כל אחד צריך להבין את מקומו בתוך שרשרת המזון. מה שנשאר הוא לעשות אופטימיזציה לגבי התזמון הטוב ביותר להימכר, ואני חושב שמצאנו את התזמון הנכון".

על ברודקום עוברים ימים סוערים יחסית בזירת המיזוגים והרכישות. בחצי שנה האחרונה הספיקה החברה לרכוש ארבע חברות (Teknovus, Innovison, Beceem, והנוכחית) בסכום כולל של קרוב ל-600 מיליון דולר, כולן במזומן.

לפני שנה לערך היא ביצעה את רכישת דיון הישראלית תמורת 178 מיליון דולר והרכישה הנוכחית תהיה בסך-הכל השישית במספר בישראל. החברה, שנסחרת היום בנאסד"ק לפי שווי של 18.3 מיליארד דולר, אמורה למכור השנה בהיקף של כ-6.7 מיליארד דולר.

בברודקום החליטו על הרכישה לאחר שנה שבה פיתחו פתרון משלהם בתחום והבינו אותו, כך אומר בשיחה עם "גלובס" גרגורי פישר, סגן נשיא בחברה, ומנהל קבוצת התקשורת במגזר הביתי. על השידוך בין החברות אחראי שלמה מרקל, מנהל הפיתוח העסקי-אסטרטגי של ברודקום והאחראי על המיזוגים והרכישות שלה. לדבריו, "הכוונה שלנו היא להגדיל את הפעילות בישראל בתחום".