צה"ל ידרוש תוספות שכר לאנשי הקבע בגין העלאת גיל הפרישה

הצבא יבקש "טיפול" זהה לזה הניתן לשאר הארגונים הממשלתיים אשר הסכימו לשינוים מבניים יציג דו"ח חדש בסוגיה בפני חברי הכנסת

בצה"ל מתכוונים לבקש תוספות שכר בגין העלאת גיל הפרישה, בטענה שכך נוהג האוצר עם שאר הארגונים הממשלתיים אשר הסכימו לשינויים מבניים. כך נודע ל"גלובס".

באחרונה חיברו בצבא דו"ח סביב נושא העלאת גיל הפרישה של משרתי הקבע, לאחר שההחלטה בעניין זה אושרה בממשלה, נכנסה לספר חוק ההסדרים ואושרה בקריאה ראשונה בכנסת. נראה כי הדו"ח החדש יוצג בדיונים בוועדת הכנסת שתטפל בחוק, לפני שיוגש לאישור בקריאה שנייה ושלישית.

"ההסכם אינו כולל השתתפות של משרד האוצר בתוספת העלויות הנגזרות מהחלטת הממשלה, ואינו מתייחס להתאמות הנדרשות למודל השכר על מנת לתמוך את השינויים, וזאת בניגוד לשינויים מבניים שבוצעו בארגונים אחרים במשק (הפחותים מהטלטלות הצפויות בצה"ל) ואשר לוו במעטפת הסכמי שכר התומכים את השינויים", נכתב בדו"ח.

בין השאר מזכירים מחברי הדו"ח את ההסכם שהושג במשטרה ב-2009, ש"הוחל רק על שוטרים חדשים, ולווה בתוספת שיאי פרישה ושיאי קבע ראשוני. מעבר לכך, סוכמה מעטפת התומכת את המודל החדש הן בהיבטי שכר הן בהיבטי ת"ש (תנאי שירות - א.פ.)". לסיכום נכתב כי יישום ההחלטה "חייב להיות מלווה במודל שכר מתאים וכן לכלול תוספת תקציבית בגין כלל עלויות המודל החדש", כאשר "העלאת גיל הפרישה ללא הנדבכים הנלווים, עלולה לפגוע באטרקטיביות השירות, אשר בהכרח תביא לפגיע באיכות כ"א, וכן בגידול כפוי בהוצאה על כ"א בצה"ל, שמשמעותו קיצוץ נוסף בתקציב הביטחון. נזכיר כי משרתי הקבע נעדרים ארגון עובדים מייצג, ולא ניתנות להם הזכויות וההגנות במשפט העבודה הקיבוצי".

לדברי מחברי הדו"ח החדש, "העלאת גיל הפרישה הממוצע תביא לגידול בהוצאה על כוח אדם בצה"ל בכלל העולמות. ההסכם מבטל את ההזדמנות לקריירה שנייה, אשר תביא לאובדן תוצר למשק הנובע מחוסר יכולתם של הפורשים בגילים מאוחרים להשתלב בשוק העבודה ולתרום לתוצר. לא רק שתגדל ההוצאה התקציבית, אלא ייגרם הפסד תוצר עצום למשק, בניגוד למגמה של ממשלות ישראל להרחיב את ההשתתפות בשוק העבודה".

קבע מובהק

עוד עולה מהמסמך כי צה"ל רואה בהסכם זה "יישום מלא של כל המלצות ועדת ברודט בתחום כוח אדם ומיצוי כל הדרישות לשינוי מודל הקבע וגיל הפרישה". עם זאת, מתברר כי גם בנושא זה האוצר רואה את הדברים קצת אחרת. שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים לרגל הצגת דו"ח הוצאות השכר של בגופים הציבוריים ושירות המדינה כי "ההתקדמות עם מערכת הביטחון לגבי הפיקוח על השכר והשקיפות איטית מדי. חייבת להיות התקדמות משמעותית בטיפול בחריגות שכר במערכת הביטחון. יש התקדמות, אבל יש עוד דרך ארוכה. אני קורא למערכת הביטחון להתחיל לשתף פעולה בנושא זה. זה לטובת המשק ולטובת מערכת הביטחון", סיכם שטייניץ בנושא.

אחדות מבין מסקנות המסמך מבוססות על מסקנות ועדת זוסמן, שבראשה עמד פרופ' צבי זוסמן ז"ל בסוף שנות ה-90. לפי מסקנות אלה, חלקם של משרתי קבע "מובהק" (אלו שיגיעו לגיל פרישה) מכלל משרתי הקבע צריך לרדת, דבר שאכן קרה בשנים האחרונות - משיעור של 66% לכ-49%. המסקנה הנוספת היא שאין להעלות את גיל הפרישה מעל 45, שכן העלאה שכזו תגדיל את העלויות הכוללות בכוח אדם.

נזכיר כי בשבוע שעבר חשף "גלובס" חוות דעת משפטית של הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף אביחי מנדלבליט, שבה כתב כי הסכם העלאת גיל הפרישה מעלה קשיים משפטיים של ממש. שטייניץ התייחס לביקורת של מנדלבליט ואמר: "הפצ"ר יכול לערער אבל זה כבר בחוק ההסדרים".

ממשרד האוצר נמסר: "הממשלה אישרה את הצעת החוק, והוא עבר בקריאה ראשונה בכנסת בדרך להעברת החוק בקריאה שנייה ושלישית".