"כמעט שאין היום סיכוי למכור לברודקום חברה במיליארד דולר"

רשימת החברות שליפ-בו טאן שותף בהן היא ארוכה. מלבד תפקידיו העיקריים כמנכ"ל קיידנס וכיו"ר קרן ההון סיכון וולדן, הוא נמנה עם חברי דירקטוריון החברות Flextronics, יצרנית השבבים SMI הסינית, ועוד מספר חברות בתחומי האלקטרוניקה והשבבים. כך שלהצטרף לרשימה האינסופית של המקומות אליהם נתונה תשומת הלב שלו, נראה הישג גדול.

אם תשאלו את חברת Beceem, שנמכרה לפני כשבועיים לברודקום תמורת 330 מיליון דולר, התשובה לא תהיה שונה. טאן, שהוא חבר בדירקטוריון שלה, הכיר ב-20 השנה האחרונות כמעט כל מנהל בכיר בתעשיית השבבים העולמית. בתוך כך, הפך למקורב להנרי סמואלי, מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של ברודקום. עד כמה תרמה ההיכרות הטובה ביניהם לרכישה? קשה לדעת. אבל זו סיבה נוספת לרצות את טאן בדירקטוריון, גם אם לא כל האנרגיות שלו מנותבות לחברה אחת.

"אני מכיר 90% מהלקוחות בתחום באופן אישי בגלל הניסיון בקרן הון סיכון, וזה עוזר לקיידנס", אומר טאן בראיון בלעדי ל"גלובס" על היקפי הפעילות שלו בחברות, "אלו תפקידים שמשלימים האחד את השני".

עד לאחרונה, הוא היה דירקטור גם בחברת הסטארט-אפ סולאראדג' הישראלית, שדורגה באחרונה ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס", אך העביר את התפקיד לנציג הקרן בישראל, רוני חפץ.

טאן ביקר בישראל במסגרת הכנס הטכנולוגי השנתי שערכה קיידנס בישראל. החברה, שמספקת כלי תוכנה לתכנון מעגלים אלקטרוניים (EDA) ושווי השוק שלה הוא 2.3 מיליארד דולר, מנוהלת בישראל על-ידי משה זלצברג ומעסיקה בישראל 160 עובדים, כולל מרכז פיתוח המבוסס על רכישת וריסיטי בשנת 2005 תמורת כ-300 מיליון דולר, שמנוהל כיום על-ידי עמוס זיו.

קיידנס עברה שנתיים קשות. טאן מכהן מאז 2004 כדירקטור בחברה, והחליף את המנכ"ל מייק פיסטר באוקטובר 2008. ההנהלה הקודמת, כולל המנכ"ל וארבעה סמנכ"לים, הודחה בעקבות אי-סדרים ברישום הכנסות ועל רקע ניסיון לרכוש את המתחרה, מנטור גרפיקס, שהסתיים בפרסה לא נעימה.

כניסתו לתפקיד, בסיטואציה לא נוחה שכזו, כללה מיד שינוי ארגוני אינטנסיבי עם פיטורי 12% מהעובדים וירידה דרסטית בהכנסות על רקע המשבר הכלכלי. "כאשר נכנסתי לתפקיד אמרתי להנהלה שבשנה הראשונה ננסה לשרוד; ב-2010 נתחיל ללכת, וב-2011 נחזור לרוץ", מתאר טאן, "היום, קיידנס היא חברה הרבה יותר חזקה ואני מעוניין שנחזור להוביל את השוק". החברה איבדה את ההובלה לסינופסיס בתחילת 2008.

"היו המון בעיות בחברה"

עושה רושם שהיו בעיות רבות תחת ההנהלה הקודמת. איפה היית אתה בתור דירקטור? עד כמה הופתעת ממה שמצאת עם הכניסה לתפקיד המנכ"ל?

"לא הייתה לי הפתעה, אבל לפעמים כשיושבים בדירקטוריון מגלים שבעצם לא יודעים הרבה דברים על החברה. לא הייתה לי תמונה מלאה ואמרתי לחברי הדירקטוריון שאחד מאתנו צריך להיכנס לתפקיד המנכ"ל בכדי להבין מה קורה. היו המון בעיות בחברה והיה צורך להיכנס פנימה ולטפל בהן אחת אחת. אני שמח מהשינוי שעשינו ומשוכנע שבשנה הבאה נתקדם אף יותר מהר".

תרבות ההון סיכון שהביא איתו טאן לקיידנס באה לידי ביטוי גם בנושא התגמול. הנהלת קיידנס הפחיתה את שכרה ביולי 2009, באופן זמני, כאשר טאן קיצץ 20% בשכרו הבסיסי ואילו הסמנכ"לים הסתפקו בהפחתה של 10%, עד לאפריל 2010. טאן הפתיע, והתנדב לבצע קיצוץ נוסף של 6.25% בשכר בפברואר 2010 ללא מגבלת זמן. הדוגמה האישית הביאה גם את שאר חברי ההנהלה להמשיך את הקיצוץ הזמני בשכר עד ליולי השנה.

"התנדבתי לקצץ את השכר שלי פעמיים ובדירקטוריון היו מופתעים", הוא אומר. עלות השכר שלו הייתה ב-2009 כ-6.3 מיליון דולר, כולל מענקי אופציות, מניות ושכר בסיס של 530 אלף דולר.

"אני לא מחפש מצנחי זהב"

בקיידנס אף החליטו לוותר על הבונוס להנהלה בשנת 2009, ולקראת 2010 העבירו 80% מהתגמולים מבוססי המניות שקיבל טאן לאופציות במקום מניות חסומות המותנות בביצועים - סוג התגמול המועדף על ההנהלות הבכירות בוול סטריט מתחילת העשור.

"זה מראה לבעלי המניות את המחויבות שלי לחברה ושונה מההנהלה הקודמת. אני לא מתמקח על מצנחי זהב ולא על העלאת השכר", הוא טוען ברמיזה למנכ"ל הקודם, פיסטר, שנפרד מהחברה עם פיצוי של 4 מיליון דולר.

שוק ה-EDA הוא צפוף וארבע החברות הגדולות בו - סינופסיס, קיידנס, מנטור ומגמה - שולטות ב-70% ממנו. היקפו 5-6 מיליארד דולר בשנה.

"יהיו בשנה הקרובה הרבה שינויים בשוק", משוכנע טאן, "אני נוהג להגיד: 'תן למשחק להגיע אלינו', אנחנו לא רוצים להכריח אף אחד לשחק. ההנהלה הקודמת ניסתה לכפות את המשחק ולבצע השתלטות עוינת על מנטור, וזו טעות. הגישה שלי היא תהיה חזק יותר ותשתף פעולה. כאשר הזמן יגיע, הם ידפקו על הדלת שלנו. הלקוחות פשוט יכריחו אותם".

כל הניסיון אותו מציג טאן עדיין לא עוזר כאשר בוחנים את הסטארט-אפים שפועלים בתחום השבבים. רק חלק קטן מהם זוכה להתבגר, וכמעט בלתי אפשרי לראות חברה גדולה חדשה שקמה בשוק הזה - אם בשל העלויות הגבוהות שנדרשות כיום, ואם בגלל התחרות. טאן רואה מספר חברות "שיש להן פוטנציאל להפוך לגדולות", כגון Cavium האמריקנית ואף מלאנוקס, שבה השקיעה וולדן בתחילת הדרך.

טאן מציין כי הוא ישמח לראות יותר חברות ישראליות בתחום השבבים שגדלות "כמו צ'ק פוינט", ומעוניין לשכנע את הממשלה לספק קרן שתתמוך בשוק השבבים.

כמי שבא מהתחום, הוא מבין את המצוקה של הקרנות שכן המודל המקורי של ההון סיכון מתקשה לתמוך בחברות סטארט-אפ בתחום השבבים. "המודל אכן שבור", הוא אומר, "פעם אפשר היה למכור לברודקום חברה במיליארד דולר, אבל היום אין סיכוי לעשות כן. החברות הטובות נאלצות היום להסתפק ב-300 מיליון דולר והפחות מוצלחות יימכרו ב-150-100 מיליון דולר. לכן, היעילות הכספית נעשתה מאוד חשובה. אם אתה משקיע 100 מיליון דולר בחברה, לא תוכל לעשות בה כסף. אם תשקיע 25-50 מיליון דולר, תוכל".