חופש אקדמי אינו כולל פוליטיקה

הבוקר (ב') נערך בוועדת החינוך בכנסת דיון בשאלה שהוגדרה על ידי המשתתפים כ"חופש אקדמי". למרות שמרבים להשתמש בהגדרה זו, היא אינה מדויקת, אפילו מטעה.

לא מדובר בחופש ללמד מקצועות אקדמיים, שזו משמעות ההגדרה "חופש אקדמי". לדוגמא: נניח שמוסד אקדמי כלשהו אוסר ללמד את תורת דארווין - דבר כזה הוא כמובן שלילת החופש האקדמי. ולא על כך מדובר אצלנו.

חופש הביטוי הפוליטי באקדמיה - זו ההגדרה המדויקת של הבעיה. העניין עלה עכשיו בעקבות מכתב של תנועת "אם תרצו" אל נשיאת אוניברסיטת בן גוריון לאמור: באוניברסיטה יש רוב גדול למרצים שמאלנים-קיצונים, אם לא תשנו את המאזן הזה אנחנו נרתיע תורמים. כלומר, הדרישה מהאוניברסיטה היא לפטר מרצים שמאלנים ולקחת במקומם אנשי ימין - או ...

רעל שמאלני וימני

המכתב באמת מריח ממקרתיזם, כפי שאמרה הנשיאה פרופ' רבקה כרמי. אבל אם נתעלם מהסגנון והאיומים הדוחים, חייבים לומר שהאקדמיה הביאה את התופעה הזאת על עצמה. אין ספק שתנועת אם תרצו צודקת בכך שהרובה המכריע של אנשי האקדמיה הם שמאלנים, קיצוניים פחות או יותר. השאלה היא אז מה? למה זה משנה? הרי מדובר באנשי הוראה. מה זה משנה אם את הביולוגיה, למשל, מלמד איש שמאל או ימין, ההגיון אומר שהעיקר שהאיש יהיה בקי במקצועו.

אלא שזה כבר לא העיקר, מכיוון שהנהלות המוסדות האקדמיים איפשרו לפוליטיקה להיכנס אל חדרי ההרצאות. אנשי הוראה לא מעטים מנצלים את הבמה האקדמאית להעברת דעותיהם הפוליטיות. מטבע הדברים יש למרצים השפעה על תלמידיהם, ולא רק בתחום המקצועי, לכן יש כאן בעצם נסיון של מרצים להשפיע פוליטית על צאן מרעיתם.

וכל זה נעשה תחת הכיסוי של "חופש אקדמי". בכל פעם שמתפרסמות אמירות פוליטיות שנויות במחלוקת של מרצים, לפעמים אמירות מאד מקוממות, הם זועקים שמנסים לסתום להם את הפיות. שזה כמובן לא נכון, יכול כל דוקטור ופרופסור להטיף בחופשיות את דעותיו הפוליטיות - אבל לא בבית ספרנו, לא במוסד האקדמי שלנו. כי התלמידים באים אל המוסד האקדמי כדי לספוג דעת, לא פוליטיקה, ולכן יש בתופעה משום גניבת דעתם של הסטודנטים.

זה רק טבעי שאם מאפשרים לשמאל "להרעיל" את דעותיהם של צעירינו, אז גם הימין רוצה להוסיף את טיפות הרעל שלו. גדעון סער אמר שהוא מתכוון למנות ועדה שתגבש "קוד אתי של עקרונות יסוד כדי למנוע פגיעה בחופש האקדמי". שוב - איזה חופש אקדמי? יש חופש אקדמי לעסוק בפוליטיקה? הקוד היחיד המתבקש הוא להפסיק לאפשר זאת. פשוט להוציא את הפוליטיקה מהמוסדות האקדמיים. באופן כזה לא תהיה רלבנטיות לעמדותיו של המרצה - אלא רק לכישוריו האקדמיים.