"נתונים לרבעון השני של 2010 ומרבית האינדיקטורים שהתקבלו לרבעון השלישי מצביעים על המשך הצמיחה של המשק תוך האטה מסוימת ברבעון החולף בסביבת אינפלציה שנותרה נמוכה, להוציא את תחום הנדל"ן. התמונה הכוללת של מצב המשק הישראלי בתקופה הנסקרת היא חיובית". כך נפתח דו''ח האינפלציה של בנק ישראל לרבעון השלישי של השנה.
לדברי כלכלני הבנק, "האתגר העומד בפני קובעי המדיניות הוא לקבוע את קצב התאמת הריבית ואת המשך השימוש בכלי מדיניות נוספים, בעיקר התערבות בשוק מטבע החוץ וכלי פיקוח, כך שתישמר הסביבה המשקית המוצלחת, התומכת ביציבות מחירים, בצמיחה וביציבות פיננסית - בלי שייווצרו אי-איזונים בטווח הארוך יותר".
בדו''ח זה ניכרים הניתוח וההתרכזות בנושא הדיור ושוק הנדל''ן. בנושא זה נכתב בין השאר כי "מאפיין חשוב של התפתחות המחירים הוא הפער שנוצר בשנה האחרונה בין קצב עלייתו של סעיף הדיור במדד, שהיה 6% ב-12 החודשים אשר הסתיימו בספטמבר 2010, וצפוי לעלות עד 8% בארבעת הרבעונים הבאים, לבין הקצב הנמוך של העלייה הממוצעת בשאר סעיפי המדד - סביב 1%".
"אולם מצב חיובי זה מלווה בכמה התפתחויות מדאיגות, המציבות אתגרים למדיניות המקרו-כלכלית: מחירי הדירות ושערי המניות עולים במהירות זה יותר משנה; בכל אחד מהתחומים האלה פועלים גורמים בסיסיים לעלייה מהירה - לגבי מחירי הדיור קצב בנייה נמוך מקצב הגידול של מספר משקי הבית ולגבי שערי המניות הצמיחה הגבוהה במשק, אך נראה כי עליות אלו נתמכות גם בשיעורי הריבית הנמוכים. אשר לדיור - עליות מחירי הדירות בזמן האחרון, סביב 20% לשנה, אינן בנות קיימא ומחייבות תשומת לב של קובעי המדיניות".
בסוף הסקירה מנתחים כלכלני בנק ישראל את כלי המדיניות שננקטו במדינות כמו סין, שוויץ ונורווגיה אשר סבלו אף הם מעליה חדה במחירי הדיור וגרמו לאי איזונים באותם משקים. בין השאר מצויינים: העלאת ריבית במשק, הקשחת תנאי מתן משכנתאות באמצעות הורדת שיעור המימון המירבי, איסור להעניק משכנתאות בריבית משתנה למשך של 5 שנים, הגבלת על רכישת דירות על ידי אזרחים זרים, מיסוי והקצבת חלק מהקרקעות לבניה לעשירונים נמוכים. אגב, חלק מהצעדים שמופיעים בסקירה וננקטו במדינות הללו, בוצעו לאחרונה על ידי בנק ישראל, דבר הרומז כי הבנק מציג פתרונות נוספים שהוא שוקל לבצע אם יחליט להמשיך את התערבותו וטיפולו בשוק זה.
התייחסות ל"מלחמת המטבעות"
בנוסף בבנק ישראל מעלים חששות גם לגבי ההתאוששות מהמשבר במדינות מפותחות רבות, בעיקר בארה"ב, והן לגבי האיתנות הפיננסית של כמה מדינות באירופה ושל כמה ממדינות ארה"ב.
לראשונה מתייחס בנק ישראל לתופעה המכונה "מלחמת המטבעות". בנושא נכתב כי "הפערים בצורכי המדיניות, במיוחד במדיניות הריבית, מציבים קושי גדול בפני קובעי המדיניות המוניטרית בְעולם של תנועות הון חופשיות, הרגישות לפערי הריבית בין מדינות. בהעדר מסגרת לתיאום בין-לאומי של המדיניות המוניטרית - כולל מדיניות שער החליפין - מנהלות המדינות השונות את מדיניותן באופן עצמאי, בשילוב של שינויים בריבית והתערבות הולכת וגוברת בשוק מטבע החוץ; מצב זה מוביל למתחים של מדיניות בכלכלה הבין-לאומית".
על רקע זה רומז בנק ישראל כי הוא ימשיך את התערבותו בשוק המט''ח ובדו''ח נכתב כי "על רקע ההתגברות הבלתי שגרתית של אי-הוודאות בזירת המטבעות ימשיך בנק ישראל לעקוב אחר מכלול ההתפתחויות הכלכליות ויפעיל את הכלים העומדים לרשותו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.