החודש ציינה ההתיישבות הקיבוצית 100 שנים להיווסדה. בשנים האחרונות ממשיכים הקיבוצים לעבור תהליכי שינוי, הפרטה ושיוך נכסים, ולחפש את הדרך הנכונה לקיים בה חברה קיבוצית.
במקביל, מוכיחות החברות הקיבוציות יכולות צמיחה מרשימות, שהפכו רבות מהן מיצרניות קטנות לתאגידים בינלאומיים. כ-20 חברות קיבוציות נסחרות כיום בבורסה ומספרן עשוי להכפיל את עצמו בשנים הקרובות.
התהליכים האינטנסיביים שעוברים הקיבוצים המתחדשים כרוכים ודורשים, הן בתחום העסקי והן בתחום החברתי/מבני, בליווי משפטי הדוק. משרדי עורכי דין רבים בארץ מקדישים יותר ויותר משאבים כדי לזכות בנתח מהפעילות הזו.
משרד עורכי הדין שלמה כהן הוא אחד המשרדים המובילים בארץ במתן שירותים משפטיים לקיבוצים ולתעשייה הקיבוצית וראש וראשון להם בתחום יישוב הסכסוכים בדרך של גישור. השנה דורג המשרד המתפתח, לראשונה, על-ידי חברת D&B, כמוביל תחום האגודות השיתופיות, ועל-ידי חברת BDI כמוביל בתחומי הנדל"ן, מימון פרויקטים ותשתיות.
את המשרד הקימו בשנת 2002 ארבעה עורכי דין יוצאי קיבוצים. המייסד עו"ד שלמה כהן הוא יוצא קיבוץ שריד, עו"ד עומר כהן הגיע מקיבוץ גזית, עו"ד נעמי אשחר מקיבוץ הזורע, ועו"ד איתן ניר מקיבוץ בית העמק.
בהמשך הצטרפו כשותפים עו"ד רז אייזן מקיבוץ כפר גלעדי ועו"ד מיכל ינאי מעין השופט. היום, 8 שנים לאחר היווסדו, עובדים במשרד 34 עורכי דין הפועלים ב-3 סניפים - בנשר, בצמח וברמת-גן (שנחנך באחרונה).
בחודשיים האחרונים קלט המשרד לשורותיו 5 עורכי דין חדשים. 3 מהם - עו"ד רותם שפר-אלרואי, שעבדה בשנים האחרונות כעוזרת משפטית בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה; עו"ד נועה וייס-מור, ששימשה כיועצת משפטית באגף מכס ומע"מ במחוזי חיפה; ועו"ד רותם ליכטנשטיין, שהתמחה במשרד בועז בן-צור - הצטרפו למחלקת תהליכי קליטה ושיוך דירות.
למחלקת הגישורים הצטרפה עו"ד אסנת עין דור, שהתמחתה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה; ואילו עו"ד מיכל אקרמן הצטרפה למחלקת דיני העבודה לאחר שסיימה התמחות במשרד בתחום זה.
לדברי עו"ד שלמה כהן, השותף המייסד, קליטת עורכי הדין החדשים ופתיחת הסניף ברמת-גן, משתלבות בחזון המשרד למצב עצמו כמוביל בכל תחומי המשפט האזרחי והעסקי, הן במגזר הקיבוצי, על ענפיו השונים, הן בתעשייה הקיבוצית, והן במגזר העסקי הכללי.
- מה הם האתגרים המרכזיים שבפניהם יעמדו הקיבוצים בשנים הקרובות?
"בשנים הקרובות ייאלצו מרבית הקיבוצים להיכנס לטיפול מאסיבי בתשתיות הקיבוץ, שהן בחלקן הגדול ישנות והותאמו ליישוב מהסוג הישן. הכבישים הפנימיים, תשתיות המים והביוב, הכנסה של אנרגיה סולארית - כל אלה צפויים לעבור שינוי כדי להפוך את הקיבוץ ליישוב מודרני.
"בנוסף, הם יצטרכו להתמודד עם סוג חדש של תביעות נגדם, הקשורות לתהליכי השינוי. משרדנו מטפל בתביעות רבות של חברים, שהתנגדו להליכי השינוי בקיבוצים. כעת מסתמן גל שני של תביעות, שבאות לאחר החלטות השינוי ובעקבותיהן. מדובר בתביעות קנייניות של יורשי החברים, שהם כבר תוצאה של תחילת הליכי השינוי".
עו"ד עומר כהן, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד, מביא דוגמה לגל התביעות השני שעליו דיבר שלמה כהן: "אחד התיקים המעניינים שבהם מייצג המשרד הוא תביעה שהגישה בת, יורשת של חברה מקיבוץ שדות-ים, נגד הקיבוץ. טרם פטירתה של האם קיבל הקיבוץ החלטה עקרונית, שבה נקבעה חלוקה עקרונית של הדירות לחברים. ההחלטה עוד לא יושמה, ובינתיים האימא, חברת הקיבוץ, נפטרה. כעת בתה, שאינה חברת הקיבוץ, מבקשת לקבל את הדירה הספציפית שבה אמה התגוררה.
"מנגד, אנחנו טוענים בשם הקיבוץ כי הדירה שייכת לקיבוץ, ורק אם בעתיד יועברו הדירות בפועל על-שם החברים - יעמדו להם זכויותיהם, ויוכל להינתן לתובעת פיצוי. התביעה נדחתה על-ידי השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה. בחודשים הקרובים צפוי בית המשפט העליון לתת פסק דין בערעור שהגישה היורשת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
