מוטב מאוחר?

עקב תקלה, תיקון לחוק חופש המידע פורסם באיחור של יותר מ-7 שנים - ויש לכך השלכות

חוברת ספר החוקים 2244 מיום 28 ביוני 2010 משכה את תשומת-לבי. תוכנה לא היה מיוחד וחשוב. היא כללה תיקון לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, והחליפה בסעיף ההגדרות את הביטוי "חברה בשליטת רשות מקומית" בביטוי "חברה עירונית".

מה בכל זאת היה מיוחד בחוברת זו?

היא כללה פרסום ראשון של חוק שהתקבל בכנסת לפני 7 שנים ו-9 חודשים! ההסבר לכך מצוי בהערה בשולי החוק: "חוק חופש המידע (תיקון מס' 3) התשס"ג-2002 לא פורסם סמוך למועד קבלתו בכנסת בשל תקלה, והוא מתפרסם כעת".

החוק התקבל בכנסת בבנובמבר 2002. הצעת החוק פורסמה שבוע לפני כן. העובדה שחוק התקבל בכנסת תוך שבוע מיום שפורסם בהצעת חוק, מצביעה על כך שחברי הכנסת הכירו אז בחשיבותו הרבה ובדחיפותו. כה חשוב ודחוף היה החוק, עד שאף חבר כנסת לא הבחין שהחוק לא פורסם כלל ברשומות, ומשום כך הוא לא נכנס לתוקף.

חתימת-סרק

מישהו התרשל ולא דאג לפרסום החוק תוך 10 ימים, כפי שנדרש לעשות כאמור בסעיף 2 (3) לחוק המעבר, התש"ט-1949. לענייננו אין זה חשוב אם הרשלן היה משרד המשפטים או המדפיס הממשלתי. כוונתנו רק לבחון את ההשלכות המשפטיות של הפרסום המאוחר.

אולם לחוק זה יש בעיה נוספת:

כאשר החוק התקבל בכנסת כיהן כראש הממשלה אריאל שרון, שר המשפטים היה מאיר שיטרית, יו"ר הכנסת היה אברהם בורג, ונשיא המדינה היה משה קצב. אילו פורסם החוק בזמנו - הם היו חתומים על החוק. והנה, כאשר התפרסם החוק עכשיו, חתומים עליו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יעקב נאמן, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ונשיא המדינה שמעון פרס.

מכוח איזו זכות הם חתמו? הרי כאשר התקבל החוק בכנסת, איש מהם לא היה בתפקיד.

חתימת בעלי התפקידים נקבעה בחוק המעבר הנ"ל סעיף 2 (ב): "כל חוק ייחתם בידי יו"ר הכנסת, ראש הממשלה והשר הממונה על ביצוע החוק", וכן סעיף11 (א) (1) לחוק יסוד: נשיא המדינה הקובע: "הנשיא יחתום על כל חוק, חוץ מהחוקים הנוגעים לסמכויותיו".

מה משמעות החתימות הללו?

יו"ר הכנסת מאשר בחתימתו כי החוק התקבל בכנסת. ראש הממשלה והשר מאשרים בחתימתם כי הרשות המבצעת תדאג לביצוע החוק, וחתימת הנשיא היא חתימת קיום חוקתית.

אז כיצד יכלו בעלי התפקידים הנוכחיים לחתום על חוק שהתקבל בעת שאיש מהם לא כיהן בתפקיד? לכאורה זו חתימת-סרק.

אני מביע ספק אם יש תוקף לחוק בשל העובדה שלא חתמו עליו בעלי התפקידים הנכונים.

האם יגבר על ספקות אלה סעיף 34א. לפקודת הראיות, נוסח חדש, התשל"א-1971, האומר: "דבר שפורסם ברשומות חזקה שנעשה כראוי"? או אולי זו חזקה שניתן לסתור אותה?

איחור בפרסום

האיחור בפרסום גרם לכך שהחוק נכנס לתקפו רק מיום פרסומו. כך קובע סעיף 10 (א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, שזה לשונו: "כל פקודה תקבל תוקף מיום פרסומה ברשומות, בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר מיום הפרסום".

וסעיף 34 ב. לפקודת הראיות (נוסח חדש) קובע כי "התאריך הנקוב של גיליון רשומות הוא יום פרסומו".

סיכומו של דבר: אם יש תוקף לחוק, הרי שתוקפו הוא מיום 28 ביוני 2010 בלבד. כל מי שפעל לפיו בשבע השנים האחרונות, רק על סמך העובדה שהתקבל בכנסת, עשה פעולות-סרק, חסרות משמעות משפטית.

* השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד הוא יועץ ומנהל מקצועי במשרד גדעון פישר ושות'.

צרו איתנו קשר *5988