"פילוסופיית ההשקעות שלנו מבוססת על האמונה שחובה עלינו לשמר ולהגדיל את מצבת הנכסים שלכם" - זה המשפט שמופיע על כריכת חוברת התדמית של בנק קרדיט אגריקול שווייץ, בנוגע להשקעות בסגמנט הבנקאות הפרטית שהוא מבצע.
למרות החובה לשמר את ערך הנכסים, ובצד מונחים כגון "השקעות סולידיות" ו"שקיפות מול הלקוחות", החליטה בשנים האחרונות פעילות הפרייבט אקוויטי של הבנק דווקא להגביר את החשיפה להון סיכון, תחום שבו המושגים "שמרנות" ו"שימור ערך הנכסים" אינם מובנים מאליהם.
"עולם ההון סיכון הוא אטרקטיבי היום", אומר אוליביה קרסי, מנהל קרנות הפרייבט אקוויטי של הבנק, בראיון ל"גלובס". האטרקטיביות הזו באה לידי ביטוי בהקצאה של 150 מיליון דולר עד כה להון סיכון, מתוך קרן כוללת של כמיליארד דולר שמיועדת להשקעות פרייבט אקוויטי. "מאז תחילת העשור השקענו סכומים גדולים ברכישות ממונפות, ולפני שלוש-ארבע שנים, כאשר ההחזרים מפעילות זו ירדו, עברנו להאמין בהון סיכון", הוא מוסיף.
בנק קרדיט אגריקול שוויץ הוא חברה-בת של ענקית הבנקאות הצרפתית קרדיט אגריקול, והוא מתפקד כבנק נפרד. עיקר הפעילות שלו הוא בתחום הבנקאות האישית; הוא נחשב לבנק הזר השלישי בגודלו בשוויץ, ומנהל נכסים בהיקף של 49 מיליארד דולר.
העניין הגיע מהלקוחות
לפני כשנתיים וחצי פתח הבנק נציגות בישראל, אותה מנהל ניקולה לנג, ואז גם החלה פעילות הפרייבט אקוויטי להקצות כספים גם להשקעות בארץ.
לפי לנג, העניין בהשקעות ההון סיכון בישראל הגיע מלקוחות הבנק, שחיפשו כלי להשקעות בהיי-טק הישראלי. הבנק השקיע בשנתיים האחרונות 25 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות, ובהן אוורגרין, גיזה וג'נסיס.
15 מיליון דולר מתוך הכספים הגיעו ישירות מהלקוחות והיתר הגיעו מחשבון הנוסטרו של הבנק.
"אנחנו חושבים שהפורטפוליו של ישראל צריך להיות מופרד מזה של שאר הקרן", אומר קרסי, "ההשקעה שביצענו הייתה דרך טובה עבורנו להבין את השוק ואת הדינמיקה שלו. אנחנו רוצים להמשיך להשקיע גם בחברות וגם בקרנות הישראליות, והכוונה שלנו היא ש-20% מהשקעות הפרייבט אקוויטי יהיו מיועדות להון סיכון, ומתוך זה שליש יהיה מוקצה לשוק הישראלי".
החשבון הזה מעמיד על הפרק הקצאה של 45 מיליון דולר נוספים להון סיכון הישראלי בשנים הקרובות. "כרגע, יש לנו הרשאה ל-15 מיליון דולר שיוקצו לישראל בשנתיים הבאות", הוא מציין.
קרן הפרייבט אקוויטי שהוא מנהל אמורה לגדול ב-250 מיליון דולר בשנה הבאה. הכסף שיגיע לישראל ימשיך בחלקו לקרנות שיגייסו ב-2012-2011, ובנוסף יבוצעו גם השקעות ישירות בחברות דרך הקרנות שאגריקול כבר מושקעת בהן. "לא נבצע השקעות עצמאיות בחברות הסטארט-אפ הישראליות, אנחנו לא מספיק חכמים בשביל זה", מציין קרסי.
שליטה במקום בו הכסף נמצא
האמפטיה של קרסי כלפי ההון סיכון עשויה לעורר אופטימיות בקרב מי שחש כי ההקצאות לטובת התחום ירדו משמעותית. לדברי קרסי, הסיבות להגדיל את החשיפה להון סיכון נובעת מהניסיון של היזמים, מתהליך דרוויניסטי שעבר על השוק והשאיר בו יותר חברות טובות, ומהמחסור בכספים. "לחברות הגדולות בתחום ה-IT יש המון כסף, והן רוצות לקנות טכנולוגיה", משוכנע קרסי, "אפשר היום למכור את החברה רק לאחר פיתוח של טכנולוגיה ולהסתפק בהחזר של פי שניים או שלושה על הכסף, עם פחות סיכונים מאשר בעבר".
הבנק מבצע בדיקת נאותות להשקעות בעצמו, ללא הסתמכות על Gate Keepers, כפי שעושות בדרך-כלל קרנות מוסדיות, גופים מתווכים שגוזרים קופון על התהליך. "אנחנו מבצעים את סקירת השוק ובדיקת הנאותות בעצמנו. הרצון להיות שקופים עבור הלקוחות שלנו מוביל אותנו לשליטה מלאה במקום שבו אנחנו שמים את הכסף". קרדיט אגריקול לא מתכוונת להיכנס להרפתקאות גדולות מדי. "אנחנו לא רוצים לקחת סיכון רב מדי, כך שלא ניכנס בשלבים המוקדמים של החברות והקרנות", הוא אומר.
קרסי ופרדריק לאמוט, מנהל תחום השיווק וההשקעות של הבנק, טוענים כי הם מוכנים להסתפק גם בהחזרים סולידיים יחסית על ההשקעות. "לא צריך החזר משמעותי בשביל לספק אותנו", אומר קרסי, "בפעילות הפרייבט אקוויטי אנחנו מעוניינים להגיע להחזר תשואה שנתי (IRR) של 15% מההשקעה. אבל גם עם 10% נרגיש שעשינו את העבודה". במונחים של קרן שאורך חייה הוא עשור בממוצע, המשמעות היא תשואה כוללת של פי 2.5-4 על הכסף. למרות הסולידיות, זו תשואה מכובדת בקרנות הפרייבט אקוויטי של ימינו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
